,

בריאות קשישים בעידן הטכנולוגי

המאמר הבא פורסם בירחון דורות לקידום האוכלוסיה המבוגרת בספטמבר 2016

 

הרצון לחיי נצח

מאז הזמנים הקדומים ביותר, אנשים שאפו להשיג חיי אלמוות. להיות אלים. הרצון לחיות חיי נצח ולהביס את המוות הוא משאלת הבריאות העתיקה ביותר.  שיקויים נרקחו, כימיה ואפילו אלכימיה נוסו שוב ושוב רק כדי לגלות שטרם פיצחנו את כל חוקי הטבע. אבל משהו השתנה ב 500 השנים האחרונות – ואנחנו בהחלט בכיוון. התפתחות המדע בחמש מאות השנים האחרונות, והקפיצה של חמישים השנים האחרונות טרפו את הקלפים.

הקידמה מביאה להתפתחות אדירה ברפואה ובמדעים השונים. בעשורים האחרונים תוחלת החיים עולה בכשלושה חודשים בכל שנה, אולם לא בצורה קבועה. קצב העלייה הזה עולה משנה לשנה. מה יקרה כשנגיע לנקודה שתוחלת החיים תעלה בקצב של יותר משנה בכל שנה? פרס יוקרתי הוצע לחוקר שיכתוב מאמר שיסתור זאת ואף אחד לא הצליח לזכות בפרס – לא הצליחו לסתור מדעית את הרעיון שסטטיסטית קיימת האפשרות שנחיה לנצח.

הזדקנות בעידן של חדשנות טכנולוגית היא אתגר גדול. כולנו מודעים למפץ הגדול של הידע, אולם מעטים יודעים שעשרות תחומי חדשנות משבשת לוקחים אותנו לעולם חדש ולא מוכר, ביניהם אינטרנט של הדברים. ביג דטה. בינה מלאכותית. ננוטכנולוגיה, תאי גזע, צילום תלת מימד, טלה-רפואה,  רובוטיקה,  חיישנים, סייבורגים, ריצוף הגנום, מציאות מדומה ורבודה, מיקרוביום, מטבולום, מוביל הלס, רפואה דיגיטלית ורפואה מרחוק, מכוניות אוטונומית ורחפנים.

השילובים בין התחומים מעניינים יותר, והופכים את הפוטנציאל לאינסופי, צונמי של חידושים. דוגמה? ננובוטים –רובוטים ממוזערים, התחזית של הפנטגון היא שעוד כחמש שנים הרספירוציטים, תחליפי כדוריות דם אדומות, יהיו זמינים לשימוש, ויאפשרו לנו לא לנשום 4 שעות. הם יעקפו חסימה בכלי דם בלב או במוח ויתנו זמן של 4 שעות להציל אדם מאוטם או התקף לב.

החדשנות היא אינסופית, ולכן גם האפשרויות שקיימות עבורנו הן בלתי מוגבלות. חיי נצח? איש אינו יודע, אבל 100 כשישים היא מציאות קרובה. כל זה משנה את העולם, משנה את הרפואה, ומשנה את הזיקנה, ומאריך אותה. יש האומרים כי נחיה עד 1500, גם חוקרים רציניים כמו ד”ר אובריי דה גריי. יש קונצנזוס כי ה – 150 הוא בטווח השגה.

 

הרובוט לשירותך

החדשנות משפיעה על כל תחומי החיים שלנו, והרפואה בליבם. איך זה משנה את הבריאות שלנו? זה מתחיל מהדברים הקטנים ביותר. תוך כמה שנים נוכל לצפות לכך שלכל קשיש יהיה מטפל רובוט האישי, כמו פפר הרובוט היפני שאזל תוך דקה, או חברת אסוס העומדת להשיק רובוט/עוזר ביתי ב 600$. הרובוט הזה יזכיר לקשיש לקחת את התרופות (אדם מעל גיל 65 לוקח בממוצע 5 כדורים ליום, 25% מבני 65 פלוס לוקחים 10 תרופות ליום). בשלב הבא הרובוט לא רק יזכיר יתריע ויהיה בן לוויה, הוא גם יהיה מצויד בבינה מלאכותית ויחובר לאפליקציות שיתריאו על אינטראקציות בעיתיות. ינתר את לקיחת התרופות ואת הרמות שלהן בדם באמצעות חיישן תת עורי, זה כבר פיתוח עליו שוקדות חברות התרופות – מתן התרופות דרך שתל תת עורי כשהרובוט/הסמרטפון מפקחים על המינונים. במקרה חירום – אותו הוא יחזה שעות לפני הסימפטומים כיוון שיקבל מידע מהאביזרים הלבישים, הוא יזמין את האמבולנס. רובוט כזה כמובן יהיה מקושר לכל מערכות ההפעלה בבית ויהפוך אותו מיידית לבית חכם.

עוד? הרובוטים הקיימים בשוק מזכירים לקשיש לצאת לטייל וילך לצידו, חמוש באינטליגנציה מלאכותית הרובוט הוא בן לוויה אידיאלי להקשיב ולשוחח עם הקשיש. שמעתי שיש כבר עדויות שאנשים מעדיפים לדבר עם בינה מלאכותית אפילו על פני פסיכולוג (!)

הורים עתידים לרכוש או לקבל מתנה רובוט לתינוק שיוולד, וכך ייווצר דור של תינוקות שהרובוט ילווה כל חייהם. דמיינו אותו מחליף לבני הדור הזה את החיתולים בשני הקצוות של החיים, וכבר היום ביפן נמכרים יותר חיתולי קשישים מחיתולי תינוקות, וכמובן שהיפנים פיתחו סמס שמתריע על שתן בחיתול.

הרובוט יכיר אותנו מקרוב כיון שתופקד בו כל היסטורית הגלישה של בעליו, בנוסף למידע מריצוף הדנ”א, המיקרוביום והמטבולום, זה יחד עם המידע מהסמטרטפון והלבישים והמידע הרפואי וההדמייתי – יהפוך אותו לרופא מותאם אישית.

כבר כיום מיוצרים רובוטים בעלי יכולת למידה מבני האדם, שיכולים להדריך וללמד אותם. רובוטים שיתוחזקו על ידי אותה חברה גם לומדים בצורה קולבורטיבית.

זה אינו מדע בדיוני – פפר כבר קיים בשוק, ואינטל הציגה את ג’ימי, רובוט המבוסס קוד פתוח שנבנה בעזרתה של מדפסת תלת מימדית, במטרה להביא את ג’ימי לשוק במחיר של פחות מ-1,000 דולרים, ואסוס יוצאת עם רובוט ב 600$.

חושבים שזה תרחיש דמיוני? פעם גם טלפון נייד לכל אדם היה נראה תרחיש דמיוני.

 

בריאות קשישים בעידן הטכנולוגי

העלייה בתוחלת החיים מעמידה אתגרים גדולים. אבא שלי בן 82, הוא לא מוכן לגור בשום מקום פרט לבית שבנה למשפחתו לפי שנים רבות, ושיפץ שוב לפני כחמש שנים. אבא, ספורטאי וכדורסלן עבר מפואר, שכל חייו סמך על הגוף שלו, סובל מפציעות גב כרוניות ומדרופ פוט, שמקשים עליו מאד את ההליכה. כיום הוא יכול ללכת בזהירות עם מקל כמה מאות מטרים, ונעזר בקלנועית.

הבית הפך מיד זירת סכנה – על מפלסיו והמדרגות שבו, השטיחים והאמבטיות החלקלקות. אולם זכותו של כל אדם לחיות את חיין במקום המתאים לו. הספרות מלמדת כי 90% מהם רוצים להזדקן בביתם – אבי הוא דוגמה מייצגת למרבית הקשישים. לשם כך חשוב לתכנן את העתיד הרמה הבריאותית, הכלכלית, החברתית ועוד.

היתרונות בכך שקשישים יזדקנו בביתם הם רבים – האטת דמנציה, שמירה על קשרים חברתיים, צמצום אי שליטה על שתן, ועוד. הבעיות הן שתיים – הראשונה היא חשש המשפחה ממצב חירום של יקירם, והשני – קושי ביכולת של חלק מן הזקנים לטפל בעצמם.

הזכות להזדקן בבית – Aging in Place

בית חכם הוא דרך טובה להתגבר על שני האתגרים הללו. בית חכם כולל טכנולוגיות מארבע קבוצות, המאוגדות בתשתית כמו סלולרי או רובוט:

  1. טכנולוגיות בריאות ורפואה: למשל השעון החכם המשלב אפליקציות, קישור לחיישנים לבישים ובסביבה, ביג דאטה ובינה מלאכותית. הוא מספק לנו המון מידע, כולל כמה הלכנו, ישנו, דיברנו, כמה התרחקנו מן הבית, וכמובן אם נסענו לחו”ל. הוא יכול לנבא דיכאון לפי כמות השיחות השינה והתנועה של האדם. הסמרטפון מזכיר למי שבוחר לצעוד, ומדרבן לפסוע 10,000 או כל יעד שקבעתם, ניתן להוריד אליו אינספור אפליקציות של רפואה מרחוק בתחומי רפואת עור, פסיכיאטריה וגו’, ובתוספת כמה חיישנים לחזות החמרה קרדיאלית 6 שעות לפני שהיא קוראת – ולהזמין אמבולנס. שעון חכם הוא אחד העזרים, יחד עם ארגונית תרופות משדרת ומד סוכר משדר, המצויים בשימוש במוקד מכבי – מומה, פיתוח משותף עם שיבא ומכון וגרטנר.
  2. טכנולוגיות שמירה על קשר וקהילה: החל מרשתות חברתיות כמו פייסבוק והמשך בווטסאפ וסקיפ, ועד אתר מוטקה המותאם לקשישים, ורשת כמוני – המאפשרת לפגוש חולים עם בעיות דומות וליצור קהילות של חולים.
  3. טכנולוגיות בטיחות וביטחון, למשל תאורה הנדלקת בבית למניעת גניבות, או מערכות התראה אישית המאפשרת קריאה לעזרה כגון לחצני מצוקה, וכמובן מערכות המצמצמות חומרת נפילות דוגמת היפ הופ.
  4. טכנולוגיות למידה, נתינה ופנאי: כמו משחקים, לומדות ועוד.

המידע והפתרונות מצויים באינטרנט, פשוט לחפש ולהתאים לכם או ליקיריכם את הבית החכם עבורם.

יש גם גופים העוסקים בפיתוח פתרונות לבעיות ייחודיות להן אין פיתרון קיים בשוק. בעמותת מילבת שבתל השומר מפתחים טכנולוגיות מותאמות אישית לבעיות מורכבות לקשישים ואנשים עם צרכים מיוחדים. מומלץ לפנות ולהכיר, וכמובן להעזר בשירותים, ותמיד מומלץ גם לתרום.

שינויים לוקחים זמן והינם תהליך אישי, ואימוץ הטכנולוגיות מורכב יותר לקשישים. לכן ככל שהערך גדול יותר והטכנולוגיה מותאמת לאדם ולמשפחתו – כך גדל הסיכוי שהיא תאומץ ותיכנס לשגרת החיים. הקשישים של היום נולדו בעולם בו לא היה מכשירי טלפון, מכוניות היו אנקדוטליות, ומטוסים – חזון רחוק. הם הדור שנאלץ לחוות את הקפיצה הגדולה ביותר ברמה הטכנולוגית (עד כה) וכיוון שקצב ההאצה מאיץ –  קשה לעמוד בקצב, ולכן כל הפיתוחים הטכנולוגיים לא יחליפו את הקשר האישי, וחשוב לסייע להם ולמטפלים בבניית האוריינות הטכנולוגית שלהם.

suzi

ממה מורכבת הבריאות ומדוע להשקיע במניעה

מפץ הידע הגדול הזה של החדשנות משפיע על כל החיים שלנו כפי שאנחנו מכירים אותם. הוא משנה תפיסות ופרדיגמות, ומאפשר לאנשים מוגבלים לחיות חיים מלאים וטובים. אולם טכנולוגיה אינה מספקת.

על כולנו לאמץ חדשנות קודם בשמירה על בריאות ולא רק בטיפול בחולי. בריאות אינה היעדר מחלה, היא מקבילה למונחים כגון אושר איכות חיים ו-well being. היא גם סובייקטיבית ומצויה בראש שלנו.

אלפי אפליקציות לתזונה בריאה, כניסה לכושר גופני ושמירה עליו, ולאורח חיים בריא קיימות לסייע.

שמירה על תנועה ופעילות פיזית תורמת מאד לבריאות ולאושר, האתגר של שמירה על תנועה הוא גדול בקשישים, המיטה “מושכת” ובוודאי אחרי טראומה – הפחד מנפילות גדל ומשתק. כשאבא האהוב שבר את הרגל בפעם הראשונה הוא נדרש לשיקום, התעקש לחזור הביתה, וסרב להכנסת עזרה קבועה. בנינו תוכנית מקיפה שתסייע לו להשתפר. היום אבא הולך, שוחה וקיבל שיעורים בהידרותרפיה. תנועה היא חיונית לאושר ולבריאות, ואפליקציות יכולות לסייע ולדרבן. טכנולוגיות מסייעות לקשישים לא רק לשמור על תנועה אלא מאפשרות להם לנוע בצורה נכונה. לדוגמה אנשים אחרי טראומה או אירוע מוחי זקוקים לשיקום. במכון גרטנר שבתל השומר פועל מרכז שיקום מרחוק, המאפשר שיקום שפתי ומוטורי לקשישים לאחר אירוע מוחי או לאנשים הנדרשים לשיקום מסיבות שונות. והעלות? זניחה.

הקשיש המצטרף לשירות מקבל תמיכה מרכזית בביתו, באמצעות תוכנות פשוטות והדרכה המותאמת לו בתמיכת אשת מקצוע. כיום אפשר לעשות מינוי חודשי ל”טלה שיקום” כזה בעלות זולה בהרבה מעלות פיזיותרפיה או שיקום שפתי פרטי, ולהמשיך לקבל הדרכה מקצועית תוך שהתהליך נעשה בבית המטופל.

הטכנולוגיה מתקדמת, אבל מערכת ההפעלה שלנו, בני האדם, לא השתנתה ב 50 אלף השנים האחרונות. האחריות לבריאות הייתה ונותרה 100% בידיים שלנו. אין טכנולוגיה שמסירה מאיתנו את האחריות הבסיסית הזו.

בריאות = איכות חיים = אושר!

ואושר ניתן להגביר באמצעות חמש דרכים, כפי שסימן המחקר המפורסם של פרופ’ ניק מרקס:

  • קשר עם אנשים משמעותיים
  • למידה – של מיומנויות או דברים חדשים, אפילו של מתכון חדש
  • נתינה – מחקרים מראים כי מי שנותן מאושר בהרבה ממי שמקבל, ולכל אדם יש מה לתת.
  • ערנות ותשומת לב – שמושגים על ידי מיינדפולנס, מדיטציה, או אימון להיות ברגע הזה
  • תנועה ופעילות פיזית

 

ניתוח של מחקרים רבים בתחום מסמן כי הבריאות מורכבת משלושה נדברים עיקריים, 10-20% קשורים בגנטיקה; עוד כ 20%  קשורים במערכת הבריאות; ומעל -60% – קשור באורחות החיים וההרגלים שלנו, בקשרים שלנו עם אנשים משמעותיים ובאיכות הסביבה. על כ 60% מהבריאות יש לנו שליטה.

לתחזק את האושר והבריאות הרבה יותר חכם ואפקטיבי מלטפל בחולי. ללמוד, לתרום ולהשתתף בקהילה, וכמובן לשמור על אורחות חיים.

כל אדם כדאי שיבחר הרגל אחד שקשור לאיכות החיים שלו: ארוחות מסודרות, ספורט, צמצום סוכרים, שתית מים רבה, ויעבוד על הטמעתו. שינוי הרגלים לטווח ארוך הוא אתגר אדיר, ורוב האנשים עוסקים במבצעים חד פעמיים כמו דיאטה או מנוי חד פעמי לחדר כושר. זו הדרך לממש את החוזה הבסיסי ביותר – לשמור על הבריאות ואיכות החיים שלנו.

 

לממשלה יש שני אתגרים

האתגר של הממשלה כפול – לאפשר לבני האדם לחיות חיים בריאים יותר, ולארגן את מערכות הבריאות כדי שתוכלנה להתמודד עם השינויים הללו. מדינת ישראל אדירה בטכנולוגיה ויזמות, אבל מערכות גדולות נוטות להתקבע. הקונצפט של “החולה במרכז” כבר אינו קיים, ויש להחזירו למרכז ולתרגם אותו לפרקטיקה.

מגמת הזדקנות האוכלוסייה הביאה לעלייה מתמדת בעלויות הבריאות, שעולות יותר מן התוצר. 18% מהתוצר הלאומי בארה”ב הולך לבריאות, 2.9 טריליון דולר, פי עשר מגודל כל הכלכלה הישראלית, ומספר זה מצוי במגמת עליה. ההוצאה על הבריאות עולה מהר יותר מן העלייה בתל”ג, אף מדינה לא יכולה לעמוד בכך. תחזיות מראות שבשנת 2022 22% מהתוצר האמריקאי יהיה על רפואה. במונחי עלות זה יותר מכל שוק הדלק העולמי, וזו לא מציאות אפשרית.

זה דורש פריצת דרך הן במניעה, והן בהתרת הסיבוכיות של מערכות הבריאות, ופיתוח מודלים כמו טריפ אדוויזור ואובר, של בריאות ורפואה המושתתת על חכמת המונים, כלכלה שיתופים ביג דטה ובינה מלאכותית. יותר ויותר חברות מייצרות טכנולוגיות דרמטיות שגורמות לי לקוות שאנשים ישמרו על בריאותם, ושהרפואה תעבור חזרה הביתה באמצעות בית חולים וירטואלי ותשתיות רפואיות וקהילתיות תומכות.

בעתיד לא יידרש רופא בצורה שאנו מבינים זאת כיום, הבינה המלאכותית תעשה את העבודה מהר חזק ואמין לאין ערוך ממה שמוח אנושי יוכל, כי הוא אינו בנוי לטפל בכמויות מידע אדירות. ווטסון של IBM, שזכה במשחק גיאופרדי וכיום פועל בסלואון קייטרינג לצד הרופאים הוא דוגמה כזו. ווטסון ודומיו אולי יהיו טובים מרופא ברמת הידע והאבחנות ובקביעת הטיפול המותאם אישית לגנטיקה לחידקים לאנשים עם מצבים דומים ומספרי תרופות דומים, אבל הוא לעולם לא יהווה תחליף לחמלה והאמפטיה כתומכים ומאפשרים את כוח הריפוי עבור מטופלים.

 

כן, אולי יום אחד הטכנולוגיה תגשים את חלומו העתיק של האדם להשיג חיי אלמוות, אבל חשוב לזכור שמה שבאמת חשוב הוא לא רק כמה נחיה. אלא בעיקר איך…

 

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

ספטמבר 2016

הכותבת היא רופאת ילדים, בוגרת אוניברסיטת הסינגולריות, וסגנית נשיא לחדשנות בקרן המרכז הרפואי שיבא

_______

מוקדש באהבה לאבא – אברהם חמו – שלעולם לא יהיה זקן….

_______

להרצאה בנושא טכנולוגיות בגיל הזיקנה לתואר שני בקורס חדשנות בבריאות הציבור, המרצה – ד”ר יעל בנבנישתי

 

 

 

 

 

 

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *