הספר האינטליגנציה הרפואית שלך חובר על ידי בני הסוג והרופאים ד”ר ג’רום גרופמן אונקולוג מומחה, וד”ר פמלה הַארטצבָּנד אנדוקרינולוגית, שניהם חברי סגל בבית-הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד ושל המרכז הרפואי בית ישראל-דִיקוֹנֶס, בבוסטון, המלווים את מטופליהם בקבלת החלטות גורליות לגבי בריאותם.

עיקרו לסייע בקבלת החלטות רפואית על הנושא החשוב מכל – בריאותנו. בעולם בו צונמי המידע מתפוצץ. שלב קבלת ההחלטה, בעיקר בעת משבר, הוא מורכב. ההכרה בהעדפות שלנו במפגש שלהן עם המציאות (המחלה, המלצת הרופא המשפחה) יכולה לחולל הבדל ניכר בקבלת ההחלטות הרפואיות שלנו, ולצמצם לאחר מכן רגשי חרטה.

המחברים מציעים לחשוף את מערכת האמונות המושרשות בכל אחד, המשפיעות עלינו בתהליכי קבלת החלטות רפואיות. לדוגמה רמת האמון שלנו בדמויות סמכותיות, תקבע עד כמה ניתן מקום לרופא בהחלטה, מול עד כמה ניקח אותה על עצמנו. הטיה לכיוון נתונים סטטיסטים או העדפה להקשבה לסיפורי מטופלים אחרים שדומים לנו היא ציר נוסף. אמון במחקר ומדע ייקח אותנו לגישה מערבית, ומבוססת תרופות וטכנולוגיות חדשות, מול אמון בכוחות הריפוי הטבעי שיקח אותנו לכיוון רפואה אלטרנטיבית, תוספים וכו.

החלטות רפואיות

מדי יום מליוני אנשים מתלבטים אם לקחת תרופה מסוימת או לעבור הליך רפואי כלשהו, בציר בין שמירה על הבריאות ומניעה, איתור מוקדם ועד בחירת חלופות שונות של טיפול במחלה.
הצפת המידע מקשה ולא מקלה. מומחים יכולים להיות חלוקים ביניהם בעד 50% לגבי אותה סיטואציה, המורכבות הרפואית אדירה, בעיקר בעולם בו הרפואה מותאמת אישית. רפואה אינה מדע מדויק, אלא אמנות, כל אדם שונה מרעהו בביולוגיה ובפסיכולוגיה שלו. לא ניתן להמיר הכל לאלגוריתמים! את התשובות צריך לחפש בממשק בין המחקר המדעי – רפואה מבוססת ראיות, לבין המלצות הרופאים והמומחים, לבין המטופל, העדפותיו ואופיו.

למרות התקדמות המדע, המציאות היא שחלק גדול מעולם הרפואה עדיין מתקיים בתחום אפור שבו אין תשובה חדה וברורה מתי לטפל וכיצד לטפל. פעמים רבות יש כמה גישות טיפוליות, ולכל אחת מהן החסרונות והיתרונות שלה. ייתכן בהחלט שהבחירה המיטבית לאדם מסוים אינה פשוטה או מובנת מאליה.

לעתים תכופות אנשים מסבירים את ההחלטות הטיפוליות שלהם באמירה שהם לא מרגישים “בנוח” לגבי נטילת תרופה כלשהי או ביחס להליך רפואי מסוים. בדרך כלל כאן נפסק הדיון. אך מה גורם להם להרגיש “בנוח” או “לא בנוח” ביחס לטיפול זה או אחר, או ללא כל טיפול? ממה נובעות ההשקפות האלה לגבי טיפולים שונים?

דע את עצמך – תכונות האישיות  קובעות את ההחלטות שלנו

המחברים משרטטים את הכוחות הפועלים בתוך ראשו של המטופל ומחוצה לו, שמעצבים את השקפותיו, העדפות המטופל נוצרות בעקבות מסלול חייו, בית גידולו וערכיו, סגנונו ותפיסותיו.

הם משרטטים כמה ‘צירי אישיות’ לניתוח ההעדפות של כל אדם ואדם:

  1. גישה מקסימליסטית או מינימליסטית, לגישה שלכם יש השלכות על ההחלטות שלכם במניעה, למשל לתת או לא לתת חיסוני רשות. בהחלטות על בדיקות איתור מוקדם,  בדיקות סקר כגון ממוגרפיה לאיתור מוקדם של סרטן השד, או קולונוסקופיה לאיתור מוקדם של סרטן המעי. הגישה הזו תגדיר גם את ההחלטות שלכם בטיפול – בכמות התרופות שתקחו, התוספים וההורמונים, בציות להנחיות רופאים. אזור החלטות קשות במיוחד נוגעות להארכת חיים, כולל האם למות בבית או בבית חולים, וכך הלאה.
  1. גישה נטורליסטית מול התערבותית, הראשונה – הגוף ירפא את עצמו, נתמוך בו בויטמינים, מינרלים, תוספים, דיקור וכו, השניה – טיפול לפי קדמת המחקר המדעי והטכנולוגה
  2. מאמינים מול ספקנים: הראשונים מאמינים שיש פיתרון מלא ומוצלח לבעיה, והספקנים שונאי סיכון, חשדנים, מודעים למוגבלות והתופעות לוואי של כל טיפול רפואי מוצע, וחוששים מפני תוצאות מזיקות.

כמובן שיש קשר בין התכונות, לדוגמה ספקנים הם לרוב מינימליסטים, וירצו למעט בטיפולים. הספקנות מקשה על ההחלטה, היא אמנם מונעת החלטות אימפוליסיביות, אך מכניסה קונפליקט פנימי ועלולה לשתק. בנוסף היא מקשה על התקוה, כלי חשוב בריפוי.

הספר תורגם לעברית ויצא לאור בעברית בהוצאת מטר,

 

ובדיוק בגלל זה חשוב לחדד – הרופא יודע רפואה, אבל הוא לא יודע את הגוף של המטופל וגם לא את הנפש שלו. זאת בדיוק הסיבה שההעדפות של המטופל והנטיות שלו הן רכיב משמעותי וחשוב בקבלת החלטות. 

היום, רופאים מובילים כבר יודעים, שההקשבה למטופל זה התהליך הכי משמעותי לטיפול מדויק ונכון. כאן, נכנס התפקיד שלכם, המטופלים. אם נדמה שלרופא אין מספיק קשב או זמן, חשוב מאוד שתעמדו על שלכם ותגידו – גם לי יש דעה, גם לי יש צרכים. חשוב לזכור, אף אחד לא מכיר את הגוף שלנו, יותר טוב מאיתנו. לכן, בשביל להיות שלם עם ההחלטה ולא להרגיש החמצה, חשוב שכל אדם ידע – איך הוא מקבל החלטות.   

 

5 הערות על הספר

  1. הרפואה היא אמנות ולא מדע מדויק, היא מורכבת, כוללת רופא, מטופל, משפחה, מערכת, ולא ניתן להחליפה בנוסחאות ובבינה מלאכותית. לעולם לא יהיה פס ייצור, כל ניסיון לבנות פס ייצור כזה, מחמיץ את מורכבות האדם, גופו ונפשו.
  2. יש מימדי אישיות נוספים, לדוגמה אוטונומיה מלאה בהחלטה מול העברת אחריות מלאה לרופא, וציר חמישי של רוצה/לא רוצה לדעת.
  3. העדפות המטופל מספקות את היסוד לבחירת הטיפול הנכון, הבחירה נעשית יחד עם הרופא, אך ההחלטה היא של המטופל ורק שלו.
  4. הרפואה הדיגיטלית הופכת את האיזון – יותר מידע, יותר החלטות, יותר ביצוע מועברים למטופלים.
  5. 80% מההחלטות הרפואיות נלקחות על ידי נשים, דבר המטיל עוד עומס ואחריות על הנשים

איתכן ובשבילכם,

ד”ר מיכל חמו לוטם, חדשנות רפואית

יולי 2018

לראיון של ד”ר חמו לוטם בנושא, בפינת החדשנות הרפואית שלה בתוכנית שלושה שיודעים, דקה 33:25

הערה: הביקורת וההמלצות לעיל אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי ורפואי מותאם אישית. לתקנון האתר

1 תגובה

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *