חידושים ברפואה

מתוך ההרצאה בכנס Med4Change של אפוק טיימס

מאז הזמנים הקדומים ביותר, אנשים שאפו להשיג חיי אלמוות. להיות אלים. הרצון לחיות חיי נצח ולהביס את המוות הוא משאלת הבריאות העתיקה ביותר.  שיקויים נרקחו, כימיה ואפילו אלכימיה נוסו שוב ושוב רק כדי לגלות שטרם פיצחנו את כל חוקי הטבע. אבל משהו השתנה ב 500 השנים האחרונות – ואנחנו בהחלט בכיוון.

התפתחות המדע, ובעיקר השינויים של חמישים השנים האחרונות טרפו את הקלפים. הקידמה מביאה להתפתחות אדירה ברפואה ובמדעים השונים. בעשורים האחרונים תוחלת החיים עולה בכשלושה חודשים בכל שנה, אולם לא בצורה קבועה. קצב העלייה הזה עולה משנה לשנה. מה יקרה כשנגיע לנקודה שתוחלת החיים תעלה בקצב של יותר משנה בכל שנה? פרס יוקרתי הוצע לחוקר שיכתוב מאמר שיסתור זאת ואף אחד לא הצליח לזכות בפרס – לא הצליחו לסתור מדעית את הרעיון שסטטיסטית קיימת האפשרות שנחיה לנצח.

אנשים שואלים אותי שוב ושוב באיזה מן עולם נחיה?

כולנו מודעים למפץ הגדול של הידע: מעל עשרה תחומי חדשנות משבשת עתידים לקחת אותנו לעולם חדש ולא מוכר:

אינטרנט של הדברים. ביג דטה. בינה מלאכותית. ננוטכנולוגיה, תאי גזע, צילום תלת מימד, טלה-רפואה, רובוטיקה, חיישנים, סייבורגים, ריצוף הגנום, מציאות מדומה ורבודה, מיקרוביום, מטבולום, מוביל הלס, רפואה דיגיטלית, מכוניות אוטונומית ורחפנים. דווקא השילובים בין התחומים מעניינים יותר, והופכים את הפוטנציאל לאינסופי, צונמי של חידושים.

דוגמה? ננובוטים –רובוטים ממוזערים, התחזית היא שעוד כחמש שנים הרספירוציטים, תחליפי כדוריות דם אדומות, יהיו זמינים לשימוש, ויאפשרו לנו לא לנשום 4 שעות. הם יעקפו חסימה בכלי דם בלב או במוח ויתנו זמן של 4 שעות להציל אדם מאוטם או התקף לב.

הוזמנתי להרצות בכנס אפוק טיימס מתוקף התמחותי כתחום, עוד כשכיהנתי כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא:

“סטטיסטית יש אפשרות שבני האדם יחיו לנצח”

החדשנות היא אינסופית, ולכן גם האפשרויות שקיימות עבורנו הן בלתי מוגבלות. חיי נצח? אני לא נביאה, אבל 100 כשישים היא מציאות קרובה.

החדשנות משפיעה על כל תחומי החיים שלנו, והרפואה בליבם. איך זה משנה את הבריאות שלנו? זה מתחיל מהדברים הקטנים ביותר. תראו לדוגמה את פפר, הרובוט היפני שאזל תוך דקה מהרגע שיצא לשוק. פפר הוא רובוט ביתי שמיועד לכל משפחה. ההערכה היא שתוך כעשר שנים לכולנו יהיה סוג של פפר בבית. חושבים שזה תרחיש דמיוני? פעם גם טלפון נייד לכל אדם היה נראה תרחיש דמיוני.

רובוט הבית ירכש עם הולדת התינוק ויהיה שותף בטיפול בו וילווה אותו עד זיקנה. הרובוט יזכיר ליטול תרופות, יוציא את הכלב ויהיה בן לוויה לקשיש, וקשישים הם האוכלוסייה הכי צומחת בעולם המפותח. כבר כיום ביפן נמכרים יותר חיתולים לקשישים מאשר לתינוקות, והיפנים כמובן פיתחו חיישן שמודיע בסמס על שתן בחיתול. אובריי דה גריי טוען שנחיה לנצח, ריי קורצווייל מדבר על סינגולריות, הללו עושים הרבה רייטינג, לא במקרה מה שאפוק טיימס הריצו כפרומו לכנס ברשתות היה את המשפט שלי על חיי נצח.

צונמי של חדשנות

ראו את השעון החכם שלי, שילוב של חיישנים, ביג דאטה ובינה מלאכותית. הוא כבר מחובר לסלולרי שלי, ומספק לי המון מידע, כולל כמה הלכתי, ישנתי, דיברתי, כמה התרחקתי מן הבית, וכמובן אם נסעתי לחול. הוא מזכיר לי לצעוד ומדרבן אותי לפסוע 10,000 או כל יעד שקבעתי לעצמי. המכשיר הזה או דומיו יכולים להתריע על החמרה בחולים פסיכיאטריים, ובתוספת כמה חיישנים לחזות החמרה קרדיאלית 6 שעות לפני שהיא קוראת – ולהזמין אמבולנס. כבר כיום עושים בו שימוש במוקד מכבי פיתוח משותף עם שיבא ומכון וגרטנר.

כל המידע האורכי עלינו – דופק, לחץ דם, טמפרטורה, ריווי חמצן, רמות סוכר, זמין לסלולר ובקרוב לרובוט האישי כל הזמן, מאפשר מניעה וטיפול מוקדם. זו דוגמה נהדרת לעוצמה שבשילוב עולמות החדשנות.

דמיינו עולם? הוא כבר כאן.

כבר כיום יש בתי חולים נסמכים על רובוטים יותר ויותר, הרבה מעבר לרובוט דה וינ’צי לניתוחים, ובבינה מלאכותית לפענח בדיקות הדמיה כמו CT ולפענוח בדיקות פתולוגיות – בעזרת תוכנות עיבוד תמונה, והמידע מועבר לשימוש הרופא המומחה.זה מעלה שאלות מורכבות, אתיות ופרקטיות, למשל האם בינה מלאכותית תחליף את הרופא? ואם לא – מה תפקיד הרופאים בעתיד הלא רחוק?

מפץ הידע הגדול הזה של החדשנות משפיע וישפיע על כל החיים שלנו כפי שאנחנו מכירים אותם. הוא משנה תפיסות ופרדיגמות. לדוגמה מעבר מ Disabled  ל Super – abled  . ראו את יו הר, מטפס ההרים שאיבד את שתי רגליו ומסוגל כיום להמשיך לטפס ולעשות יותר ממה שיכול היה לעשות לפני כן. הוא פשוט מתקין לעצמו אביזרים ברגליים התותבות שהופכות אותן מותאמות למשימות שונות, כמו טיפוס הרים.

אתם מבינים את שינוי הפרדיגמה? החדשנות מאפשרת לאדם לא להיות נכה אלא להיות סופר הירו. הכל אפשרי בעולם הזה!

ויחד עם זאת תפיסה מהותית שעל כולנו לאמץ ביחס לחדשנות היא הוספת דגש של חדשנות בבריאות, יש כיום אלפי אפליקציות לתזונה בריאה, כניסה לכושר גופני ושמירה עליו, ואורח חיים בריא. בריאות אינה היעדר מחלה, היא מקבילה למונחים כגון אושר איכות חיים ו-well being. היא גם סובייקטיבית ומצויה בראש שלנו – יו הר מרגיש עצמו בריא לחלוטין.

הטכנולוגיה הכי טובה – בריאות

הטכנולוגיה מתקדמת, אבל מערכת ההפעלה שלנו, בני האדם, לא השתנתה ב 50 אלף השנים האחרונות. האחריות לבריאות הייתה ונותרה 100% בידיים שלנו. אין טכנולוגיה שמסירה מאיתנו את האחריות הבסיסית הזו. ומה שבאמת חשוב הוא ה-wellness שלנו. כמה אנחנו באמת מאושרים.

אחת השאלות ששאלו בעולם הרפואה היא: “ממה מורכבת הבריאות שלנו?” וגילו כך:

• 10%-20% – קשור בגנטיקה
• 20% – קשור במערכת הבריאות
• ומעל -60% – קשור באורחות החיים וההרגלים שלנו, בקהילה והקשרים שלנו עם אנשים משמעותיים ובאיכות הסביבה.

לעשות תחזוקת אושר ובריאות, זה הרבה יותר חכם ואפקטיבי מלטפל בחולי. תבחרו כל פעם הרגל אחד שקשור לאיכות החיים שלכם: ארוחות מסודרות, ספורט, צמצום סוכרים, שתית מים רבה, ותעבדו על הטמעתו. שינוי הרגלים לטווח ארוך הוא אתגר אדיר. רובנו לא נמצאים שם. רוב האנשים עוסקים במבצעים חד פעמיים, ומפרים את החוזה הבסיסי ביותר שלנו עם עצמנו – לשמור על הבריאות ואיכות החיים שלנו.

ההיגיון הבריא אומר שעלינו לפעול במקום שנשיג בו את ההשפעה המרבית – מניעה, וולנס ולא אילנס. אז קחו הרגל אחד שלילי שקשור באורח החיים שלכם ושנו אותו. תנו לטכנולוגיה לסייע לכם.

אולי יום אחד הטכנולוגיה תגשים את חלומו העתיק של האדם להשיג חיי אלמוות. אבל אבא שלי אומר שמה שבאמת חשוב זה לא כמה נחיה. אלא בעיקר איך…

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם