, ,

מניעת טעויות בתרופות באמצעות בינה מלאכותית – ד”ר גידי שטיין

בואו נרוץ קדימה לשנת 2025, אל אברהם הגלילי, שגר במצפה אלומות, האיש בן 80, בריא לחלוטין, דבר נדיר כי מעל גיל 50 לרוב האוכלוסייה יש מחלה כרונית אחת ולעיתים שתים. ב 2025 עדיין לא פתרו סופית את מחלת ההשמנה, את מחלת הסכרת ואת הסרטן (כל אחד מהם הוא קבוצת מחלות שלמה).

אברהם הולך לרופא המשפחה שלו זה חמישים שנה, שמאבחן יתר לחץ דם, ורושם לו תרופה חדשה. אברהם מתחיל לקחת את התרופה למחרת, ולמען האמת זו הפעם האחרונה במדינת ישראל שמטופל מתחיל לקחת תרופה מבלי שאלגוריתם של בינה מלאכותית עובר על המרשם של הרופא ומאשר אותו.

 

ד”ר גידי שטיין חושב שזה אינו מדע בדיוני

מניסיונו כרופא פנימי ד”ר שטיין (במרכז התמונה) יודע לומר שטעויות במתן תרופות קורות הרבה. אפילו הרבה מאד. 8 מיליון מרשמים עם טעויות מסוכנות, מתוך 4 מליארד מרשמים בארה”ב כל שנה.

לעיתים מדובר בטעות בהקלדה – ד”ר שטיין מספר על המקרה שהניע אותו, של ילד בן 9 שנפטר לאחר שרופא רשם לו במקום סינגולייר, תרופה שגרתית לטיפול באסתמה, את סיטרו – קומדין, המופיעה ברשימה במחשב של קופת החולים במקום הבא. היה זה מדלל דם חזק המיועד למבוגרים. הילד נפל מאופניו ומת מדימום מוחי. טעויות בתרופות נובעות לאורך כל רצף התחנות מרישום המרשם ועד המתן למטופל. לעיתים יש מקרי תופעות לוואי עקב פולי – פארמסי, מטופלים שלוקחים מספר רב של תרופות. עוד גורם הוא טעות במינון או בסוג התרופה הניתנת על ידי הצוות הסיעודי בבית החולים.

בראיון עימו הוא מספר לי בגילוי לב על טעויות שהוא עצמו עשה כרופא. אין רופא שלא טועה.

 מה עושה חברת מדאוור – MedAware?

חברת MedAware משתמשת ביכולות של בינה מלאכותית לומדת כדי למנוע טעויות במתן תרופות, במודל דומה לאיתור רמאויות וזיופים בכרטיסי אשראי.

המערכת לומדת מהתנהגויות קודמות, מה מרחב התרופות הסביר לרשום לחולה כזה. חריגה תוביל להתראה. לדוגמה רישום גלולה למניעת הריון לגבר, רישום ויאגרה לתינוקת, ועוד. החריגה היא במין המטופל, בגילו, בסוג הרופא (גלולות לא ירשמו על ידי רופא ילדים, ולרוב גם לא מדללי דם), בסוג המחלקה וכך הלאה. המודל בודק חריגות מול המטופל, הרופא, המקום והזמן, ומתריע על כל רישום חריג. אחת התגליות שלהם הייתה שברוב המקרים הרופאים לא ידעו כלל על הטעות.

אחד הדגשים של ד”ר שטיין, שצמח בשטח ומכיר היטב את העולם מתפקידו כסגן מנהל מחלקה פנימית בבית החולים בילינסון, הוא להתריע רק לעיתים רחוקות. המערכות הקיימות מתריעות לעיתים קרובות מידי, דבר שגורם התעייפות “Alert Fatigue” ומביא להתעלמות הצוות הרפואי מההתראות, שכן רובן התראות שווא. “שכשהרופא מקבל התראה, הוא ידע שבאמת קרה כאן משהו חריג” מדגיש שטיין.

 

יוזמת הבריאות המובילה

במחקר בו נבחנו יכולות המערכת על מידע ממטופלים שטופלו בעבר. היא זיהתה טעויות שלא זוהו על ידי המערכות הקיימות, כולל מספר מקרים מצערים של תמותה בשל טעויות שלא זוהו בזמן אמת.

ד”ר שטיין זכה על החברה שלו, שכבר פעילה בארה”ב, במקום השני בתחרות יוזמת הבריאות המובילה של פורום ריבוט (גילוי נאות – אני חברה בחבר השופטים). אחד מעמיתי, הפרופ רן בליצר אמר בדיון “יש גופות אנשים ‘על הכביש’ והחברה ממש מצילה חיים”.

האתגר הגדול של גידי שטיין, שגם שולח ידו בכתיבה ותוכלו לקרוא את סיפוריו הרפואיים בעיתון הארץ, הוא…

להטמיע את המערכת בישראל.

“מצער אותי שקשה להטמיע מערכת כזו בישראל לעומת ארה”ב, בשל תהליכים ארוכים של משרד הבריאות וקופות החולים” הוא אמר בפגישתנו עם שר הבריאות, וליצמן אכן הבטיח להתגייס לעזור. “מטופל חייב לקח אחריות על הבריאות שלו, לבדוק את המרשם, לשאול את הרופא, הרוקח, ולא להיכנס להתנהגות פאסיבית ולסמוך על ה’מערכת’.

בפודקאסט סטטוס סקופ בו אני מראיינת את ד”ר שטיין תוכלו לשמוע עוד על זה, על זה שאין סיכוי שטעויות לא יקרו בבתי חולים, הוא נכנס למונח “מטופלים כמוני”, על הצורך בשיתוף בצד הצורך לשמור על בטיחות המטופל, על הקושי בהשוואת איכות רפואית, וגם סיפור מרגש על חתונה שהתקיימה בבילינסון

 

מידע הוא הנפט החדש

מידע הוא הבסיס לקבלת החלטות ברפואה, והוא חלק משינוי הפרדיגמה האדיר המתחולל ברפואה. כיום המידע נוצר ונאסף במקורות חדשים ונוספים ממערכת הבריאות. לדוגמה – ריצוף הגנום של המטופלים, חיפושים ברשתות חברתיות ואינטרנט, ומידע אישי משעונים ולבישים נוספים. כל אדם יוצר כמויות אדירות של מידע. האתגר גדול מאד – ראשית למי שייך המידע והיכן הוא צריך להיות מאוכסן (כיום הוא מצוי במקומות שונים, חלקו במערכות הבריאות, חלקו אצלנו ואצל ספקים שונים). שנית אם המידע הוא ה”נפט החדש” השאלה איך הופכים אותו לערך – ובמקרה שלנו – ליותר בריאות ופחות תחלואה של המטופלים.

יותר ממחצית מהיוזמות שעלו לעשיריה הפותחת בפרס פורום ריבוט ליוזמת הבריאות המובילה היו מיזמים מסחריים המשתמשים ביכולות ניתוח “ביג דאטה” כדי לשפר בריאות ולקדם רפואה.

למרות כל הטכנולוגיה – הכי חשוב לבחור רופא שסומכים עליו

מקצת מהפנינים שאומר ד”ר גידי שטיין:

העידן בו רופא אומר ‘אני החלטתי, אני אנווט’ – פס מן העולם. הדיאלוג בין הרופא למטופל ומשפחתו הוא הדבר הכי מהותי ברפואה. העדפות המטופל חיוניות כחלק מן השיקולים בקבלת ההחלטות”

“חולים מאושפזים שורדים יותר כשהם ובני משפחתם מעורבים בטיפול. התמותה במשך 30 יום לאחר טעות במתן תרופה גבוהה מאד, לכן קחו אחריות על הבריאות שלכם, תשאלו, תתעניינו, תחקרו. גם באשפוז, גם בקהילה, וודאי לפני שינויים או לקיחת תרופות חדשות”

“עם כל ההתקדמות הטכנולוגית הדבר החשוב באמת הוא מערכת היחסים בין החולה לרופא. יש רופאים מקצוענים שעושים עבודה טובה, ואפשר לסמוך עליכם. ואם לא – אז להחליף רופא, חשוב לבחור רופא שסומכים עליו. לבחור רופא זה קצת כמו לבחור מוסכניק – למצוא בעל מקצוע שסומכים עליו” הוא מוסיף בצניעות אופיינית.

יש לי כבר קצת קילומטראג’ עם גידי, ראיתי אותו כבר כמה פעמים, והוא נכנס לי ללב. איני יודעת מי הילד שנהרג בגלל טעות הקלדה, אבל אני בטוחה שהוריו היו מתרגשים לשמוע איזה מצבה העמיד לזכרו ד”ר גידי שטיין, וכמה חיים רבים ניצלו וינצלו בזכות הרופא הידוע והילד האלמוני.

 

איתכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

אוגוסט 2017

 

למאמר על זוכי יוזמת הבריאות המובילה בגלובס

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *