, ,

על שפע, נתינה ויוגה

בשנה האחרונה התחלתי מתרגלת יוגה. שנים אמרו לי אנשים לעשות זאת, והאמת – לפני חמש שנים ניסיתי ונכשלתי, מסיבה טפשית, רק חמש שנים מאוחר יותר גיליתי שנפלתי על מורה מחליף גרוע….אז כך איבדתי חמש שנים, ראו לקח מספר אחד…..

ואז ניסיתי שוב, וגיליתי את נעמי, המורה המדהימה ליוגה, שמכשירה מורים ליוגה, ילדים, וסתם אנשים כמוני בישוב שלנו במתן. והתאהבתי ביוגה. עשיתי עוד כמה שיעורים אצל מורים אחרים, נכנסת בשעריו של עולם מלא עניין ובריאות. היוגה צמצמה את כאבי הגב מהם אני סובלת, היא מצליחה להשתיק את מוחי סוער המחשבות, ומהווה עבורי מעבר מדהים “מחול לקודש” בכל יום שישי בבוקר.

אבל אין כאן שיר הלל ליוגה, אלא סיפור מיום השישי האחרון. בתום השיעור בדקתי עם נעמי האם תוכל לטפל בגב כאוב של אדם יקר לי במיוחד, יונתן שלי, שזכה לצערי בגנטיקה הגרועה הגבית שמקורה בסבא של יונתן, אברהם חמו, אבי הכדורסלן. ובעודני בודקת עם נעמי מה ניתן לעשות על מנת לעזור לבני, והשיחה מתגלגלת בינינו, נעמי מציינת כבדרך אגב שהיא “מתחילה להביט על נושא השפע”. שערותי סמרו. “שפע?” אמרתי לה, כבר מזמן יצרתי לעצמי הבחנה בין תודעת מחסור לתודעת שפע. אני, דור שני לניצולת שואה ובת לשני הורים שורדים בחרתי בפועל לחיות בתודעת שפע.

אני מתה על הציטוט “איזהו עשיר – השמח בחלקו”, (חז”ל אבות ד,א), ומביטה על השפע הפנימי והחיצוני. לפי תפיסתי של שפע  הדברים החשובים ביותר בחיים לא מחסירים אחד את השני אלא מרבים אחד את השני…. 

לתת ולחיות בשפע

לתת ולחיות בשפע

אז מה הוא השפע הפנימי? למשל נתינה: ככל שנותנים יותר מקבלים יותר, הון חברתי לדוגמה הוא הון המרבה את עצמו בהינתנו. כשהייתי בנאות סמדר פגשתי חבורה של אנשים שהפנסיה שלהם אינה מובטחת, אבל מארחים כל שביליסט לארוחות ולינה. כשחשבתי האם אותם שביליסטים שיגיעו למרכז הארץ יוכלו להיכנס לבתי העשירים בהרצליה פיתוח וכפר שמריהו ולהיתקל במלאכי שביל שיקצו להם ארוחה ומיטה – כבר לא הייתי בטוחה.

עוד דוגמה נפלאה היא עוצמה, שבשונה מהמושג “כוח” מתאפיינת בכך שככל שאתה נותן יותר יש לך יותר. בעוד שכוח הוא משחק סכום אפס, עוצמה מכפילה את עצמה וככל שנותנים יותר מתעצמים יותר. ותחשבו על המושג כבוד, במשמעות העמוקה שלו, כי מי שנותן כבוד מקבל כבוד, ולא זה הבא מאגו, אלא מהקשבה והערכה עמוקה. והשפע הכי חשוב מכולם, האהבה, הרי למי שיודע לתת חברות ואהבה – זוכה לקבל ממנה חזרה בשפע עם שפע של צחוק הנאה ושמחה, וגם הצחוק רק מגבירים את האושר.

ואני בטוחה – ניסים בין בני אדם באים באזור השפע והנדיבות. והשפע הינו גם חיצוני, אנחנו צריכים רק מעט מאד רכוש, 90% מהרכוש שאנו צוברים בחיינו מיותר, ומספק תשוקות לחומר ולא צורך אמיתי. הטבע מעמיד לרשותנו יופי אין סופי, ואינסוף רגעי קסם. מהזריחה כולנו יכולים להנות, וכך גם מריחו וקולו של הגשם או מהמיית הרוח על גלי הים. גם חכמה ועניין ניתנים לחלוקה המרבה עצמה, ספר טוב או סרט אפשר להעביר ולקרוא אינסוף פעמים. אפילו אחד היסודות הכי חזקים, האש – היא מאירה לנו, מדליקה אחרת ואינה חסרה. כל דבר חי מתרבה ונותן לנו עוד, הצמחים שלנו יוצרים חדשים, וכל גנן חובב יודע כיצד להרבות חלק מצמחי גינתו.

התרשמתי שבניגוד למדינות עניות באמת, בהן אנשים מצויים בסכנת רעב, ובכל זאת מתחלקים האחד עם השני, דווקא בעולם המערבי השבע והעשיר יותר מידי אנשים חיים בתפיסה הפוכה, בתודעת מחסור. על העולם המערבי משתלטת תודעת מחסור זמן, כסף, או בעיקר תפיסה של “החיים הם משחק סכום אפס”.

מצער.

תביטו סביבכם, מדובר באנשים רכושנים, קנאים, צרי עין, שלעולם לא ירגישו בשפע שסביבם.

אבל יש תקווה, כי יש לנו בחירה – שפע או מחסור הם בראש שלנו! וכל אחד, גם למקבץ הנדבות או נכה קטוע רגלים – יש מה לתת. התשוקה לרוח אצל אנשים שחיים בערנות מלאה ומתוך חיבור פנימי עמוק, הופכת את פרדיגמת השפע לבסיס לקיום. אפשר לחיות חיים שלמים מתוך חווית רווחה ושפע, ולא בחווית ‘משחק סכום אפס’. אפשר לתת את כל מיטבנו לעולם בנדיבות ובלי מחסור. זוהי תחושת השפע שהיקום העמיד לכל מי שחיי את חייו נכון ובאיזון. הסיבה שהחיים בנקודת איזון מדויקת יכולים להיות שפע היא שכשנותנים גם מקבלים חזרה את כל מיטבו של היקום, ונוצר מעגל קסם של אהבה וסיפוק גדלים והולכים.

ועכשיו תיבחרו– איזה חיים אתם רוצים לעצב לעצמכם ולחיות, של שפע או של מחסור?

עצות ולקחים

  1. אם משהו לא עבד בעבר – זה לא אומר שהוא לא יעבוד בעתיד (יוגה עבורי, מה עבורכם?)
  2. היוגה טובה לבריאות הגוף והנפש, ולמי שנפשו סוערת – היא טובה עוד יותר….
  3. שפע – זה בראש שלנו, אין חיים יותר טובים מאשר בתפיסת שפע
0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *