פוסטים

,

נאות סמדר – נ”ס

הבוקר בנאות סמדר מתחיל מוקדם, מוקדם מאד. בחמש ארבעים וחמש כולם מתכנסים בחדר האוכל לשתיית תה והתבוננות שקטה. אני מוצאת לי מקום, ונהנית כל כך מן השקט – זה קצת מזכיר לי יוגה. לכמה דקות קסומות תה הצמחים שחלטתי לי על כמה סוגי עלים הופך להיות המשקה הטוב ביותר בעולם. עושר הטעמים, חומה של הכוס, […]

, ,

נאות סמדר + עצות לכלכלה מקומית מקיימת

חוויות מנאות סמדר + עצות לכלכלה קהילתית, ששומרת על העסקים הקטנים. קוראים לזה כלכלה מקומית מקיימת. חיזוק עסק קטן – משמעו שהרווח עובר לבעלים, והוא משתכר פרי עמלו. ברשתות הגדולות פעמים רבות אין שכר הוגן, ומשלמים שכר מינימום לעובדים, והכסף לא נשאר בקהילה.

,

נאות סמדר – קורס בניסים

שש ורבע בבוקר, אנחנו כבר לאחר הזריחה ומפגש שחרית. אני מקבלת את סידור העבודה – היום אני מדללת.  יודעים מה זה דילול? מסתבר כי המקומיים שתלו המון זנים של עצי פרי – שזיפים, מישמשים, נקטרינות, אפרסקים, אגסים, ענבים. שתלו באמונה. כי כל המומחים הבטיחו להם שמדובר בעצים שלא היו אמורים לצמוח על קרקע מלוחה מדברית […]

נאות סמדר – אשפי הגבינות

שש בבוקר לאחר השחרית אני נשלחת לעיבוד פרי. אני פוסעת לאזור, שמש הזריחה מלטפת את פני, עוברת דרך הגן הקסום הסובב את בית האומנויות. בוחרת את דרכי למיתחם העבודה דרך גן הירק, שם מגדלים את הירקות שעוד מעט נאכל לארוחת הבוקר, ומוצאת את עצמי מחייכת לחסות ולכרוביות, מצקצקת בלשוני לעיזים שבדיר, ונושמת שוב ושוב את […]

נאות סמדר – מקום של שלום

אני נכנסת לחדר האוכל באיחור קל, עדיין לא ממש רעבה לקראת ארוחת הערב בקיבוץ נאות סמדר. החדר מלא, ושקט. עשרות אנשים יושבים בח’ ענקית שטרם התמלאה, ואני מוצאת את מקומי בשרשרת. מביטה סביבי ומנסה להבין – מה הכללים כאן במקום? כולם שקטים יחסית. גם אני שותקת. הצטרפתי לשולחן שמתחיל את אחת מרגלי הח’, אחרונה ליד […]

נאות סמדר – אין מקום רחוק

השמש מפזזת סביבי,  הרוח מפזרת את שערי ואני נושמת את אוויר המדבר. הנוף מוריק של מרכז הארץ התחלף זה מכבר, ועכשיו כולו גבעות צהבהבות – אדומות של מדבר. פני לדרום. חיוך קטן עולה על פני. זהו, המסע שלי באמת החל. סמסים אחרונים עם החברות, ווטס-אפים עם הלוטמים, שלהם אני שולחת תמונות מדבר ומקבלת ציוצי קינאה, […]