העולם עובר טלטלה. המפץ הטכנולוגי והעולם הממהר, הקורונה, והעליה בתוחלת החיים – שלושה “משבשים” המשנים לחלוטין את כללי המשחק. השיבוש מעמיד בסימן שאלה אדיר את עתידן של כל התעשיות, ושל תעשיית התרופות ועולם הפארמה בכללן. פריצות דרך קליניות וטכנולוגיות מתרחשות בקצב שיא. עוד ועוד טכנולוגיות עמוקות, החל מבינה מלאכותית דרך רובוטיקה וכלה במציאות מדומה ורבודה משנות את איכות ובריאות המטופלים, והחיבורים ביניהן יוצרים מפץ של אפשרויות. צונמי גדול. אז מה עתיד הפארמה ותעשיית התרופות? וכיצד ישפיעו הצונמי הטכנולוגי והמגא-טרנדים על תעשיית התרופות?
חשוב להדגיש שהרפואה עוברת שינוי פרדיגמה. אם טרם קראתם את המאמר – חשוב להעמיק בו. מדובר בשינוי במספר מימדים משמעותיים, כגון הפיכת הרפואה מפרונטלית לדיגיטלית, ובעקבותיה דמוקרטיזציה של הרפואה. הרפואה גם הופכת נשענת על בינות מלאכותיות וביג דאטה, גם כאן מתרחש שינוי פרדיגמה, הנשען על כמויות מידע חדש מרשתות חברתיות, מידע אורכי הנאסף מ’לבישים’, מידע גנומי; ומידע רפואי קלאסי. גם היכולות של פיתוח מהיר של בינות מלאכותיות – AI, המנתחות במהירות וטוב מרופאים את כמויות המידע תורם למהפכת הדאטה ברפואה. לצד הרופאות והרופאים נולכו יכולות אוטומציה המסייעות בפענוח צילומי רנטגן, CT, MRI, ושליפת מטופלים דחופים מהתור. זה אינו מוגבל להדמיה, אלא לכל מאגר נתונים רחב, למשל תמונות כגון סליידים של פתולוגיה, נגעי עור, רטינה, צילום נגעים בצוואר הרחם ועוד.
הרפואה גם עוברת למטאוורס, וכך גם שירותי רפואה חדשים צפויים לצוץ במהירות ככל שהעולם המרובד – ריאלי ווירטואלי יתחברו. שינוי רחב נוסף הוא במעבר לרפואה מותאמת אישית. הכיוון הוא מתן טיפולים מדויקים לכל מטופל. השורה התחתונה היא שהרפואה חוזרת הביתה, אבל כלל לא בדרך בה רופא הכפר בדק את מטופליו לפני 100 שנים ויותר.
ההכנסה העולמית של שוק התרופות היא 1.2 טריליון דולר. כדי להישאר רלבנטית, ולזכות באמון הציבור, שהתערער בעקבות הקורונה – תעשיית הפארמה צריכה לאמץ לא רק טכנולוגיות חדשות, אלא קודים חדשים. מדובר בשקיפות, בשיח גלוי, בשיתוף ציבור. וזה אינו מספיק – הפארמה צריכה להתחבר לאסטרטגיות הטיפול החדשות שנולדות: מציאות מדומה היא תרופה בדיוק כמו אקמול.
שינוי הפרדיגמה במעבר מ”רפואה ישנה לרפואה חדשה” גורר שינויי אדיר בעולם הפארמה והתרופות, החל מדרכי הפיתוח דרך הייצור ההפצה, המשך בתפקיד הרופאות.ים, הרוקחות.ים וכלל בעלי המקצוע כל הללו עוברים שינוי. הפארמה צריכה להתחבר לשינוי הפרדיגמה ברפואה, ולמגא-טרנדים העוברים על הציבור, קרי לשים דגש רב יותר על מניעה וקידום איכות חיים, וכמובן על מתן פתרונות בריאות דיגיטליים ומבוססי טכנולוגיות עמוקות. הכל הכל כאשר המטופל במרכז – הוא מנ”כל הבריאות שלו.
ועוד דבר חשוב: מסע המטופל והחוויה שלו גם הם חלק מהטיפול, בריאות הנפש והגוף משולבות, ולא ניתנות להפרדה.
דגש אחרון במבוא – הפארמה צריכה להיערך לכך שגם המודלים העסקיים משתנים בכל תחום בחיינו. דמיינו תשלום עבור בריאות, ולא עבור מוצר. או תשלום עבור ערך למטופל, לדוגמה תשלום לחברות התרופות עבור שינוי במדדי הבריאות, כמו ירידה בלחץ הדם או ברמת הסוכר בדם. זה כבר כאן, וזה צפוי להתגבר.
זה לא בעתיד – זה כבר בהווה
הטכנולוגיות העמוקות כבר כאן, ראו בסקירה על השפעותיהן על הרפואה, קצב עדכון הסקירה לא עומד בצונמי הפיתוחים…. כאן סוקרים 11 טכנולוגיות המעצבות את עתיד הפארמה ומחברים טכנולוגיות עם מגא-טרנדים חשובים כגון שילוב מטופלים בקבלת החלטות, טיפול מותאם אישית ואוטומציה של תהליכים פרמצבטיים.
אני מזמינה אתכם להביט על כמה דוגמאות שכבר קיימות:
- מראות חכמות המשתמשות במצלמות מתקדמות ובחיישנים כדי לזהות נתונים כמו חום, לחץ דם, רוויון חמצן, קצב נשימה ואפילו רמות סוכר בדם.
- בוטים של שירותי בריאות ביתיים, דוגמת אלכסה של אמזון. שכבר יכולה לענות על שאלות בריאות.
- סמארטפונים המסוגלים כבר היום לקחת מאות בדיקות, החל מבדיקות דם שתן ונוזלי גוף, דרך אק”ג, ואקו, ובחיבור לשעון חכם – מדדים רבים נוספים. סלולרי ושעון חכם הפכו מעבדה ניידת ותחנת אבחון ובריאות ביתית למצבים החל מדלקות בדרכי השתן, המשך בסכרת או מחלת עיניים סוכרתית, ועד אי ספיקת לב.
- הדיגיטל כבר נכנס פנימה לגוף לדוגמה תרופות המשדרות בהודעת טקסט על כך שנבלעו, או רובוט זעיר הניתן לבליעה, שמתקן פצע פנימי במעי.
מה עתיד הפארמה ותעשיית התרופות?
א. אסטרטגיות טיפוליות חדשות מרחיבות את המושג תרופה
ל“מה היא תרופה” רובנו מדמיינים כדור עגול קטן . אך אסטרטגיות טיפוליות חדשות מרחיבות את המושג “תרופות”. למשל תרופות דיגיטליות ואפליקציות. ואם דיברנו על דימיון, גם הוא הופך ל’תרופה’ – במציאות מדומה. הדמיון הוא כלי טיפולי כל כך משמעותי שאלפי מאמרים מדעיים כבר מראים איך מציאות מדומה הפכה אסטרטגיה טיפולית חדשה לדוגמה בפוסט טראומה, אך גם במצבים נוספים. המטאוורס גם הוא ישפיע על הבריאות, ויביא את הדברים הללו לידי ביטוי ביתר שאת.
כמו מציאות מדומה נולדות עוד אסטרטגיות טיפוליות חדשות ומפתיעות. לדוגמה? בגדים חכמים מחומרים ביולוגיים המאפשרים טיפול בנגעי עור/כוויות. שימוש בתאי גזע של המטופלים, הדפסת תלת מימד ביולוגית של רקמות ואיברים להשתלה, וכן טיפול בחיידקי הגוף והמעי שלנו – המיקרוביום, כך שיעבדו לטובתנו. יותר ויותר חברות משתמשות במיקרוביום המעי כדי ליצור “מזון כתרופה”, ולעבור לתזונה מותאמת אישית, לניהול רמות הגלוקוז ולשיפור הבריאות הכללית.
ב. שינוי בתהליך פיתוח ה”תרופות”
כבר היום תהליכי הפיתוח נשענים על בינה מלאכותית. אך זה המובן מאליו. טיפולים העושים שימוש בתאי גזע עצמיים של מטופלים להדפסת איברים – ביופרינטינג, במדפסות תלת מימד. מדובר בשילוב של 3 טכנולוגיות – בינה מלאכותית, הדפסת איברים ורקמות, ופריצות בנושא תאי גזע המאפשרות הפיכת תאי שומן לתאי גזע.
ג. בחירת סוגי ומינוני תרופות
פעמים רבות יש לרופאות והרופאים קושי לדעת מה התרופה המתאימה ביותר. בפינת הרדיו שלי – להאזנה מדקה 49:45, אני מתארת שיתוף פעולה בין מאיו קליניק, אחד ממוסדות הבריאות המפוארים בעולם, לבין- K Health במטרה לפתח טיפול מותאם אישית ביתר לחץ דם. המדובר בבעיה נפוצה. יש כ-5 קבוצות של תרופות שונות לטיפול ביתר לחץ דם, שכל אחת מהן פועלת במנגנון אחר. כל חמש הקבוצות מסייעות במאמץ משותף לאיזון לחץ הדם. השאיפה היא לפתח אלגוריתם שיאפשר לבחור את התרופות והשילובים ביניהם בהתאמה אישית לכל מטופל. כך ניתן יהיה לחסוך תהליכי ניסוי ותעיה שנעשים כיום בפועל לראות את תגובת המטופלים, וכמובן לצמצם או למנוע את תופעות הלוואי המזיקות.
זהו רק שלב ביניים – כבר כיום בינה מלאכותית עוזרת לבחור מתוך שלל תרופות קיימות. בעתיד הלא רחוק לא נאמין שתרופות ניתנו “על בלינד”, במקום בהתאמה אישית למטופלים.
למה חשוב לעשות התאמה אישית? לדנ”א – החומר הגנטי שלנו, לחיידקים שלנו – המיקרוביום, לבדיקות מעבדה מפורטות של אלפי רכיבים – מה שקרוי “מטבולום”, וקודם כל – בהתאמה למטרות, לערכים ולאמונות של המטופלים. לכל מטופל יש אינטליגנציה רפואית, וערכים ומטרות שונות.
ואיך נדע שהתרופה מתאימה באופן אישי? אפשר יהיה לבחון את הטיפול על “תאום דיגיטלי ממוחשב”. זהו כפיל שנוצר מנתונים. תאום דיגיטלי ומאפשר לבדוק תרופה “אין סיליקו”, בניסוי ממוחשב. המדובר בניסוי בלי עכברים ובלי בני אדם. הרי יש צורך להתאים רק לאדם אחד – לנו. של מה התאום הממוחשב אתם שואלים? של איבר, של רקמה, של מערכת, ובעתיד אפילו אדם שלם. מוזמנים להאזין לפינת הרדיו שלי בנושא תאומים דיגיטליים.
רפואה מדוייקת משמעה מערכי נתונים מסיביים של כל אדם, המחוברים לרשומה הרפואית, למידע מ”לבישים”, דוגמת שעון חכם, המחובר ומחבר אותנו לאינטרנט של הדברים (IoT). כל הללו עוברים עיבוד באמצעות אלגוריתמים מבוססי ענן ומחשוב קוונטי. זה קיים כבר היום, וכך מתאפשר אבחון בזמן אמת, ולא רק במשרד הרופא. למשל השעון החכם של אפל כבר מתחבר לרשומה הרפואית, ומאבחן פרפור פרוזדורים, ואילו זה של פיטביט עורך לנו כל לילה מבחן שינה מקיף, וגם יכול לחזות קורונה עוד לפני שהופיעו הסימפטומים.
ד. ייצור תרופות ומסע מטופל
ומה משתנה בייצור של ה”תרופות”? חלק יודפסו במדפסות תלת מימד, לפי מרשם אישי. אחרות ייוצרו באמצעות בינה מלאכותית, והשמיים הם הגבול. כל מסע המטופל משתנה, והמסע הזה הופך חלק חשוב מן הטיפול. המטופל יהפוך להיות מנהל הבריאות של עצמו, בתמיכת בינה מלאכותית, וצוותים רפואיים.
ה. עתיד הפארמה – מקצוע הרוקחות ובית המרקחת
בתי מרקחת יעברו ברובם להיות וירטואליים, והעמדות הפיזיות יצומצמו. אלה שיישארו יוכלו להפוך לתחנות בריאות אינטגרטיביות. אנו ניכנס אליהן לקבל תרופות שהודפסו במיוחד עבורנו במדפסת תלת מימד. כאמור תרופות בהתאמה אישית. ניכנס? אין צורך, התרופות יגיעו אלינו באותו יום על ידי מכוניות ללא נהג, בוטים אוטונומיים או רחפנים. כבר היום תרופות מגיעות למטופלים ברחפנים, ראו גם בסקירה של דלויט.
עיצוב עתיד הרוקחות והפארמה מתחיל מהמטופל, מהשינוי במסע הבריאות שלו. ככל שהטכנולוגיה חודרת לכל מקום, וטכנולוגיות שונות משתלבות זו בזו ובגוף שלנו – תפקידם של בית המרקחת והרוקח מתפתח. אנו רואים התכנסות של בריאות ואיכות חיים, ולא רק מיקוד במחלות. וכמובן יכולת לקבל את כל השירות מהבית כשמסע המטופל מארגן את הדברים בצורה הכי נוחה לו.
הטיפולים החדשים לא מתמקדים רק בפתרונות כימיים וביולוגיים, אלא כוללים טיפולים דיגיטליים, תזונתיים, שתלים, עריכת גנים, וחיידקים הניתנים לתכנות המואצים על ידי מחקר קליני. כבר כיום אלגוריתמים של בינה מלאכותית משפרים את ההתאמה למטופלים, ומסייעים לרופאות ולרוקחים. האחרונים יוכלו להפוך למומחים בתחומים החדשים, ובסופו של דבר אף לסייע למטופלים והרופאים לנהל מחלות כרוניות.
השינויים הללו בלתי נמנעים. שאלת המפתח היא: באיזו מהירות הם יתרחשו? אופק הזמן תלוי בסביבה הרגולטורית, באימוץ הטכנולוגיה של הצרכן, בהשקעות, ובכדאיות הכלכלית של החידושים המובאים לשוק.
ברוכים הבאים לעולם הממהר החדש
איתכם ובשבילכן,
ד”ר מיכל חמו לוטם
אוגוסט 2022
אודות
ברוכים הבאים לביונד מדיסין, מגזין רפואת העתיד. כאן תוכלו לקרוא על רפואה מותאמת אישית, על בריאות דיגיטלית, על טכנולוגיות משבשות ועל איך חיים נכון. תוכלו ללמוד אפילו קצת על ביוהאקינג, אנחנו עוד לא בעולם של חיי נצח, אבל ודאי בעולם של 100 שנות חיים.
ד”ר מיכל חמו לוטם היא רופאת ילדים, מומחית בחדשנות ועתידנות רפואית; ובהובלת שינויים וניהול בעולם ממהר. היא מנהלת בכירה ויזמת. מוזמנות ומוזמנים להזמין הרצאה / סדנה / תהליך אסטרטגי / פגישת ייעוץ ומיקוד – כאן.
ד”ר חמו לוטם מכהנת כיום כמנכ”לית מייסדת של אושיה, כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות במרכז הרפואי שיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים, ושותפה להקמת ארגונים רבים נוספים.
ההמלצות אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי ורפואי מותאם אישית. לתקנון האתר
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!