בעקבות פגישה עם ליאור ויין מייסד החברה, ועדי זמיר מנכל”ית חברת אמרלד
ישנן המוני אפליקציות לצילום נגע עורי ושליחת הצילום לקבלת חוות דעת של רופא עור, בפעם האחרונה שבדקתי – מעל 200. מה מיוחד בחברה הזו?
בקצרה:
מיזם לגילוי מוקדם של סרטן העור מסוג מלנומה, מבוסס אפליקציה בה עושים צילומים (עצמיים, 25 תמונות של הגוף לפי פרוטוקול) ואז לאחר כמה חודשים משווים שוב, האפליקציה נותנת אינדיקציה לשינוי בנגע, ואם קיים – מפנה לרופא עור לבדיקה.
המוח האנושי לא בנוי לעבד כמויות נגעים של כמויות חולים, רופא עור ממוצע בקושי זוכר את השם של חוליו, שלא לדבר על מפת נקודות החן שלהם. כלי של עיבוד מידע צילומי יכול לעשות הבדל גדול.
פגשתי את ליאור ויין, יוצא חברת נס, שחבר לעדי זמיר אותה הכיר מהחברה, ושניהם מכהנים כמנכ”לים משותפים של חברת אמרלד ליישומים רפואיים. התרשמתי מהפיתוח הראשון שלהם מאפשרת זיהוי מוקדם של סרטן עור מסוג מלנומה, באמצעות האפליקציה – דרמה קומפר
רקע – מחלת המלנומה
מלנומה היא מחלה סרטנית קשה ושכיחה, המתחילה משיבוש מנגנון החלוקה של התאים המלנוציטים המצויים בעור. לרוב מדובר בנגע עורי חדש, או ותיק שהופך לממאיר. למרות שהרוב המכריע של הגידולים הסרטניים הראשוניים מתחיל בעור גידולים הראשוניים יכולים להופיע גם בעין, בגרון, במערכת העיכול, בכבד, במוח ובמערכת הלימפה, וכמובן באברי המין המוצנעים. מלנומה מהווה את רוב מקרי סרטן העור במדינות המפותחות.
אבחון וגורמי סיכון:
האבחון מתחיל בהסתכלות על הנגע: 5 הסימנים הקלאסיים הם גיאומטריה, גבול, גוון וצבע, וכמובן גודל, אך הפרמטר הכי חשוב הוא השתנות הנגע לאורך זמן.
חמשת גורמי הסיכון הללו תקפים לנגע עורי, במידה ומדובר בגידול בבלוטת לימפה, הסוג המסוכן יותר של מלנומה, הקריטריונים הם הגובה של השומה הקשרית מעל העור, קושי השומה וגדילה של השומה.
לאחר מכן בודקים קיומם של גורמי סיכון, למשל:
- חשיפה לשמש – בעיקר בחשיפה שאינה קבועה אלא חשיפה לפרקים (אינטרמיטנטית).
- היסטוריה משפחתית
- הסיכוי למלנומה גבוה יותר אצל בהירי שיער, עור ועיניים
- נוכחות של שומות מעלה את הסיכון, בעיקר שומה מולדת (נבוס קונגניטלי)
- 60% ממקרה במלנומה מנקודות חן חדשות, ובקבוצת גיל מעל 40 סיכוי יותר לחלות
ולבסוף שולחים לביופסיה.
הכי חשוב לדעת זה שאבחון מוקדם של מלנומה מציל חיים!
מי שיש לו חולה במשפחה – מכיר את המחלה האיומה הזו מקרוב, וירצה למנוע ממשפחתו ומעצמו את המחלה האיומה הזו.
האתגר עימו התמודדו ויין וזמירה היה מורכב, ותחילתו לאפשר צילום במצלמת הסלולרי שנגישה לכל אדם, ולא להזדקק למצלמות משוכללות ויקרות.
החברה עומדת בו בהצלחה. על מנת לתקף את הפיתוח שלהם עשו היזמים צילומים לכ 1000 אנשים עם נקודות חן בעור ו/או לאנשים בסיכון גבוה ללקות במחלה. האתגר הנוסף היה לפתח אלגורימים שמסייעים באיתור שינוי בנגעים לאורך זמן, ואכן משחזרו אחרי שנה על הצילומים האלגוריתם עבד. הממצא המפתיע היה ש 40% מהנקודות השתנו.
התשתית היא כמובן עיבוד תמונה באמצעות אלגוריתמים. הייחודיות היא כאמור בכך שמדובר בצילום כלל גופי (למעט איברי המין) וההשוואות בין תמונות לאורך ציר זמן. החסרון הוא שהגידול במלנומה יכול להיות לא רק על העור החשוף, אלא גם באברים המין מוצנעים, ואפילו בעין, בציפורניים, בלשון, ואפילו בבלוטות הלמפה.
אז נכון שהאפליקציה לא מכסה 100%, אולם שטח הצילום הכלל גופי מאפשר איתור שינוי ונגעים חדשים במרב המקרים.
דרמה-קומפר היא חברה ציבורית, עתירת פרסים, ואינה מתיימרת להחליף רופאים אלא לתמוך אותם ככלי בעבודתם. זהו פיתוח ראשון והם מתכננים סט פיתוחים של נגעי עור שונים.
בהרצאתה אצלי בקורס חדשנות בבריאות הציבור אמרה זמיר “ככל שהחברה צוברת יותר נתונים היא נעשית יותר טובה ביכולת הזיהוי של האלגוריתמים. הרעיון החל בשנת 2010 וכיום אנחנו כבר בשוק”.
בהקמת סטארט אפ יש צורך לחשוב על הרבה מאד מימדים מעבר לפיתוח הטכנולוגי” סיפרה לסטודנטים, לדוגמה במקרה הזה ביג דטה, בינה מלאכותית שמתבטאת באלגוריתמים ובמערכת למידה עצמית, והכל מתממשק לדיגיטל. ארגון חדש משמעו גיוס אנשים מעולים כעובדים או ספקים, גיוס הון, בניית נוהלים, שמירה על תקציב מאוזן ועוד. קצב הגדילה תלוי בסוג המוצר.
עוד חברה ישראלית מרשימה – מחזיקה להם אצבעות
שלכם ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
סגנית נשיא לחדשנות רפואית בקרן שיבא
דצמבר 2016
לאתר הקורס חדשנות בבריאות הציבור
האם החברה עדיין פעילה
אני פשוט משתתף בתהליך המחקרי שלהם. ופתאום נותק הקשר הטלפוני ובכל צורה שהיא.