“בואו נרוץ קדימה לשנת 2025, אל שיחה שמתקיימת בינך לבין נכדתך שרק נולדה”, אני מתארת לפרופ’ ורדה שלו (בתמונה משמאל), “סבתא” שואלת הילדה בת ה – 8, זה נכון שפעם רשמתם תרופות לחולים ככה סתם, על בלינד, בלי להכיר את המאפיינים האישיים שלהם, לכולם אותה תרופה?”
זו, לדעת שתינו, דוגמה תמציתית המהפכה של רפואה מותאמת אישית.
פרופסור ורדה שלו מקימה בנק ביולוגי ‘טיפה למחקר’
פגשתי את ורדה בתפקידי כשופטת בתחרות יוזמת הבריאות המובילה של פורום ריבוט. נפגשנו מספר פעמים – כשראיינתי אותה לתוכנית סטטוס סקופ – ראו למטה, אצלי במשרד, אצלה במכון, עם שר הבריאות, וכמובן בכנס ריבוט, בו היא עלתה לבמה לקבל את הפרס של המקום הראשון על יוזמת הבריאות המובילה. בכל פעם היא עירנית, מלאה שמחה ואנרגיה, ומפיצה אופטימיות חכמה ומעשית.
לשר היא מסבירה מה זה בנק ביולוגי, ומנסה לעדן מונחים, כי כשאני אמרתי לו “קצב השינוי ברפואה הוא אקספוננציאלי כפי שלמדתי באוניברסיטת הסינגולריות” – השר ביקש פירוש, ובצדק.
באמת קשה להסביר מה זה בנק ביולוגי בצורה מובנת, זה האתגר ברעיונות מורכבים, צריך לחשוב ולתכנן, וצריך גם להסביר, בלי שקובעי מדיניות יבינו – אי אפשר לבצע.
מה זה בנק ביולוגי?
ביובנק (ויקיפדיה באנגלית), או בנק ביולוגי, כשמו כן הוא, בנק ששומר חומר ביולוגי אנושי לצרכי מחקר וקידום רפואה ובריאות בדרכים חדשניות. מודלים של מאגרים מסוג זה קיימים כבר בעולם. הם נולדו מהצורך לזרז חדשנות ולהוזיל עלויות המחקר. בהשוואה לתהליך בו יש לגייס עבור כל מחקר משתתפים ולאסוף מהם דגימות – אכן יש הוזלה משמעותית. ודווקא אצלנו הישראלים – שיאני עולם בבדיקות דם שתן או צואה, עדיין אין בנק כזה בסדר גודל משמעותי. והישראלים הרי נותנים מידי יום עשרות אלפי בדיקות, למה לזרוק את החומר שנשאר לאחר הבדיקה, אם אפשר לשמור אותו למחקר, שיאפשר חדשנות טכנולוגית והצלת חיים?
פרופסור ורדה שלו לא נחה לרגע, בין ניהול מכון המחקר והחדשנות של מכבי, לטיפול במטופלים כרופאת משפחה, להרצאות באקדמיה, לפגישות עם יזמים, היא בדיוק האישה שמספיקה הכל.
עכשיו היא חולמת על בנק ייחודי, שימנע מחלות, ויתבסס על בדיקות שניתנות ממילא. “אני אפתח בנק שיכלול מאגר דגימות מחקרי לצורך קידום הרפואה מותאמת אישית, מיפוי גנטי ועוד. בנק כזה יאפשר גם אבחון מוקדם ומניעת מחלות שונות, זו הדרך לשנות את פני הרפואה” היא אומרת כשאור בעיניה.
‘טיפה למחקר’ היא קראה למיזם החשוב, שם ההולם אותו מאד. היא שכנעה בחזון שלה את השופטים בתחרות יוזמת הבריאות המובילה שמגיעה לה לא פחות מאשר…. המקום הראשון.
גילוי נאות – השופטים נחלקו בדעותיהם, ואני תמכתי בה בקול רם וחזק.
למה? כי המיזם שלה הוא תשתית למחקרים פורצי דרך – למיפוי DNA, גילוי ביו-מרקרים לשם אבחון מוקדם, איתור גורמי התפתחות של מחלות גנטיות ואחרות, ניבוי תגובה לטיפולים, עמידות לתרופות – עולם שלם בחזית המדע שיביא לשיפור הרפואה.
אז איך זה יעבוד?
למכבי יש מעבדה מרכזית שמקבלת בדיקות (דם, שתן, צואה) מכל הארץ. מעל 15,000 בדיקות ביום. אחרי שמסיימים את הבדיקה נשאר חומר. פרופ’ שלו מתכננת לרכז אותו, לאחר שהמטופלים כמובן יתנו את הסכמתם – ולמה לא יסכימו? וגם כאן היא מתבססת על סקר ראשוני שערכה, ממנו למדה שרוב המטופלים אכן מסכימים בשמחה.
“הדגימות ייאספו, יישמרו ויקוטלגו בצורה אנונימית כך שיוכלו לשמש במחקרים בהם, למשל, ינסו לאתר גורמים להתפתחות מחלות, ניבוי תגובה לטיפולים שונים, גילוי סמנים לאבחון מוקדם ומניעת מחלות, חקר עמידות בפני מחלות ועוד”, היא מתארת. “כך הדגימות תהיינה זמינות לבחינת השערות מחקריות של מגוון מחקרים שונים.
“באתר הבנק יהיה לכל מטופל ‘אזור אישי’, שיאפשר לו לראות מה תרמו הבדיקות שלו. ובמידה וימצאו ממצאים חשובים – כמובן שניתן יהיה לחזור אליו ולהציע מניעה או טיפול. בנוסף, מאחר וישמרו מספר בדיקות דם לכל אדם, ניתן יהיה לחזור אליהן ולנסות לבדוק מה השתנה ולחפש לכך סמנים ( ביומרקרס).
“הפרויקט צפוי להוזיל עלויות מחקריות ולאפשר ביצוע מהיר יותר של מחקרים”, מדגישה פרופ’ שלו, ומתארת את השילוב של מידע עשיר על אוכלוסייה, שהיא גם ייחודית מבחינת גנטית. “המחקרים יבוצעו על ידי שיתופי פעולה עם קבוצות מחקר לרבות מוסדות אקדמיים, חברות הזנק וגופים מסחריים, לאחר אישור ועדת אתיקה, כנדרש”.
יש בנקים כאלה במדינות בעולם, למה מכבי ולא משרד הבריאות?
“למכבי יש תשתית קיימת, של מטופלים מחד, ושל מעבדות ובדיקות מאידך. המשרד אינו מחזיק תשתית ריכוזית כזו.
“בנוסף מכבי יכולה להצליב סוגי מידע שונים, מידע גנטי – מהחומר הביולוגי, יחד עם מידע קליני תיאורי, שיש על המבוטחים (התיק הרפואי ממוחשב במכבי עוד משנת 1993). על בסיס הדגימות בבנק הביולוגי יוכלו חוקרים ויזמים לחקור, לפתח אלגוריתמים (בינה מלאכותית) שישפרו את הידע הרפואי, ובסופו של דבר יצילו חיי אדם.
לדוגמה גילוי סמנים (ביו-מרקרים) שיוכלו לאתר אנשים בסיכון ולהתאים להם “מניעה מותאמת אישית”.
“למכבי גם תשתיות מיחשוביות, והיא תהווה beta-site לניסוי המיזמים שיפותחו, וכך תקצר את הזמן בין המחקר לשימוש הקליני”.
זוכה יוזמת ריבוט… ראש בעננים ורגלים על הקרקע –עדיין רואה חולים
בביקור מכון המחקר שלה אורו עיני – הוא נראה הרבה יותר כמו אקסלרטור חדשני מאשר כמו קופת חולים. באותו שבוע סבלתי מכאב בכתף. ורדה – פרופסורית לרופאת משפחה שהתמחתה באינפורמטיקה רפואית, מיהרה להתבונן בי. שיחה של דקה בין שתי רופאות הביאה לאבחנה זריזה – התיק הכבד (מאד!) שלי יושב קבוע על הכתף הכאובה. שבוע לאחר אותה פגישה עבר לי הכאב.
ואכן הפרופסור שלו עדין רואה חולים – מוצאת לזה זמן בתוך היום העמוס שלה, וגם מספיקה לשחק טניס.
היא מחויבת לשמור על הקשר של תורמי הדגימות, המטופל במרכז הוא לא סיסמה עבורה. הקשר ישמר דרך אתר הבנק באינטרנט, באזור אישי מוגן בסיסמה בו המטופל יוכל להתעדכן.
כמובן שבמידה ויתגלו במחקר ממצאים שהם “actionable incidental findings”כלומר ממצא משמעותי שגוזר פעולות מניעה או טיפול, מכבי אכן תעשה זאת, רפואה מותאמת אישית הלכה למעשה.
ואם נפליג לשנת 2035, – אז אני אספר לנכדתי “את מתארת לך שפעם שמרו כסף בבנק ולא את הזהות הדיגיטלית שלנו, ולא את המידע הביולוגי שלנו, ולא את המחשבות שלנו שאילון מאסק מייסד חברת ניורלינקס, כבר חיבר לאינטרנט. היום יש לכל אדם יש בנק מידע אישי וחיוני שלו, מיום היולדו, והגוף – עוד 30-40 שנים כנראה יהיה מיותר….”
לפודקאסט סטטוס סקופ עם פרופ’ ורדה שלו
לאתגרי מערכת הבריאות – לפי שופטי פורום ריבוט
איתכם ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
יולי 2017
למאמר על זוכי יוזמת הבריאות המובילה בגלובס
הרעיונות הרפואיים מעניינים ואולי אפילו חשובים, אבל איזה מן חזון הוא זה,
כשסבתא אומרת לנכדה שלה שהגוף שלה מיותר, כלומר שהיא – הנכדה – מיותרת?
הפוסט-הומניזם אינו אלא קריסתה של האגואיסטיות המודרנית אל עצמה. וזה עצוב מאד.
לדעתי הדבר פנטסטי יוצא מגדר הרגיל. כאדם שלמד גנטיקה בעברו, אני בטוח שמחקרים בתחום יקדמו מניעת מחלות, פיתוח תרופות חדשות, הפחתת תופעות לוואי ויאפשרו לאתר גורמים התורמים לעמידות כנגד מחלות והארכת חיים ואיכות חיים.
לדעתי הדבר פנטסטי יוצא מגדר הרגיל. כאדם שלמד גנטיקה בעברו, אני בטוח שמחקרים בתחום יקדמו מניעת מחלות, פיתוח תרופות חדשות, הפחתת תופעות לוואי ויאפשרו לאתר גורמים התורמים לעמידות כנגד מחלות והארכת חיים ואיכות חיים.
כל הכבוד על המיזם!