,

המיקרוביום – אנחנו והחידקים שלנו

מה זה מיקרוביום?

בסוף השבוע התפרסמה במוסף הארץ כתבה על המיקרוביום שהזכירה לי פוסט שהתחלתי לכתוב בעקבות כנס רפואה אקספוננציאלית וההרצאה מעוררת השראה ששמעתי בה על המיקרוביום – מערך החיידקים והיצורים המיקרוסקופיים שחיים איתנו יחד.

הכתבה מראה כי ההסתערות של חוקרים בעולם על התחום לא פסחה גם על ישראל, ושיש אצלנו אנשים רציניים במיוחד שעוסקים בתחום, דוגמת ד”ר אלינב ממכון ויצמן ופרופ ערן סגל ממדעי המחשב.

חידקי המעי בצילום פלורסנטי של מעבדת אלינב המחלקה לאימונולוגיה מכון ויצמן למדע
חידקי המעי בצילום פלורסנטי של מעבדת אלינב המחלקה לאימונולוגיה מכון ויצמן למדע

אנחנו בית גידול לכ 100 טריליון תאי חיידק (עשר בחזקת 11, שזה פי עשר ממספר התאים בגופנו), הם מצויים למשל על העור בפה, באיברי המין, וכמובן – במערכת העיכול ובצואה. קוראים להם גם “פלורה טבעית” החברה הללו שוקלים כ 2 קילוגרם (יותר ממה ששוקל המוח שלנו), מהווים כ 2% ממשקל הגוף שלנו, ולרוב אינם גורמים כל צרות.

הרבה מאד שנים רופאים ואנשי מקצוע התייחסו אליהם כאל אוסף חיידקים שניתן לסווג לשתי קבוצות – בריאים או מזיקים. המזיקים נחקרו לפרטי פרטים כגורמי מחלות זיהומיות ומדבקות.

מה חדש? ולמה הרפואה היא לא רק מלחמה

בגלל האקספוננציאליות המוני דברים מתחדשים כל הזמן, וכבר כשגמרתי לשאול את השאלה מה חדש – צצו עוד כמה, והאות ח’ הפכה עבר…

אני רוצה לשפוך אור על שני חידושים:

הראשון – שכיום מבינים כי מה שחשוב הוא לא רק כל חידק בנפרד, אלא קשרי הגומלין המורכבים בין כל החיות שמהוות את המיקרוביום. ומעבר לזה חשובים הקשרים ביניהם לבין האדם אצלו הם שוכנים, הקשרים הללו משפיעים על משקל, מצב רוח, ועל מערכות רבות ומורכבות בגוף – המחקר עדיין בעיצומו.

החידוש השני הוא שההבנה שמדובר במערכת – אקוסיסטם, ולא רק באוסף חיידקים חסרי קשר, פותחת את האפשרות לעבוד בכלים שונים מ”מלחמה”.

מלחמה?

כן. הרפואה הקלאסית מתבססת על פרדיגמה של מלחמה – נמצא מישהו שתוקף אותנו, נשמיד אותנו וננצח, אנו משמידים חיידקים באנטיביוטיקה, תאי סרטן בניתוחים הקרנות וכימותרפיה, וכך הלאה. מחקר המיקרוביום שמתרחב מראה לנו כי יש הרבה דברים שאיננו מבינים, ומייצר פוטנציאל להוספת כלים לבריאות ריפוי ואריכות ימים  – כלים שאותם הרפואה לא הכירה עד כה.

לדוגמה עדויות על השתלות צואה בין עכברים הראו כי ביצוע השתלת צואה שנלקחה מעכבר שמן למעיו של עכבר רזה גרמה לאחרון להשמין. זהו ממצא חשוב במיוחד – כי הוא אומר שהמיקרוביום משחק חלק במגפת ההשמנה – המגפה הקטלנית של העולם המערבי.  נמצאו 3 מנגנונים בהם המיקרוביום משפיע על המשקל, והם פותחים פתח לעתיד פוסט ביוטי.

חוקרים מחפשים קשרים ספציפיים בין המיקרוביום לתזונה, וכך נולדת התזונה המותאמת אישית, בהתאם לריצוף הדנא, המיקרוביום ופרמטרים נוספים, כי יש מי שגלידה יוצרת אצלו תגובה קליקמית (קצב עליית הסוכר בעקבות המאכל או הרכב המזונות הספציפי) ואחר מגיב טוב יותר לשוקולד, ושלישית צריכה להימנע משניהם. וכך הלאה.

ממצאים נוספים שקשורים במיקרוביום קשורים למצבי הרוח, השתלת צואה גרמה למעבר של דיכאון לעכבר שמח, ותחשבו על המשמעויות של זה לטיפול בדיכאון ומשמעויותיו הקשות לפרט למשפחה ולחברה.

חשיבות המיקרוביום התחוורה עוד יותר כאשר נמצא כי תינוקות שנולדו בלידה קיסרית ולכן לא נחשפו לחידקי הפלורה הווגינלית המצוייה בתעלת הלידה של אימם מצויים בסיכון של פי חמש לפתח אלרגיות, וגם תופעות כמו קשב וריכוז, צליאק, סכרת 1 והשמנה.

היכן חיים היצורים הללו ואיך מכירים אותם?

המיקרוביום שלנו נמצא במספר מקומות, ובכל אחד יש אקוסיסטם שונה של חיידקים:

  1. צואה
  2. רוק
  3. שתן
  4. עור
  5. גינה

היום ניתן ללמוד את הרכב הביום – לבצע אנליזת הבקטריות של הפרשות גוף שונות, ולהשוותם לנורמלי. יש הטוענים כי הרכב היקרוביום משתנה וספציפי לאיברים. ואגב – כמו כל הדברים גם עלות האנליזה הזו מצויה בירידה והופכת יותר ויותר נגישה.

כך למשל מצאו ד”ר ערן אלינב ופרופ’ ערן סגל ממכון ויצמן במחקרם פורץ הדרך שאין אף פריט מזון שאפשר לחזות את השפעתו על כלל האנשים. הסיבה לשונות הזאת היא המיקרוביום של חיידקי המעיים הייחודי לכל אדם ומהווה 
מעין “גנום שני” שלנו. לכן לא לכל אדם אורז לא בהכרח בריא יותר מגלידה…

הבנת המיקרוביום משנה את הרפואה והבריאות שלנו

אנו מכילים 90% מקרובים ו 10% תאים, וחיים עימם בשיווי משקל. עד כה הרפואה התייחסה יותר לאיברים החולים, דוגמת מכונאי רכב שמתקן סתימה בקרבורטור, ופחות לאקו סיסטם ויחסי הגומלין עם הסביבה, וודאי הסביבה הכי קרובה ואינטימית – החידקים שלנו. ובעוד שאת ה DNA לא ניתן לשנות על המיקרוביום ניתן להשפיע.

Lee Stein JD, מהחוקרים המובילים בתחום סיפר בהרצאתו שכיום כבר מבינים כי כשיש יציאה מאיזון בגלל סטרס וגורמים נוספים – המיקרוביום משתנה וזה גורם לעליה בתחלואה. זה יכול לרמז על אחד המנגנונים לקשר בין גוף לנפש. 100 חוקרים שנכנסו תוך 24 שעות לקבוצת מחקר שנפתחה בנושא הם עדות לעניין שהנושא מעורר בקהילת החוקרים להבנת הפרדיגמה החדשה.

לסיכום:

  1. המיקרוביום שלנו משפיע על מערכת העיכול, מערכת החיסון, המערכת האנדוקרינית מחלות כגון השמנה, סכרת, מחלקות כיביות של המעי ואפילו השפעות נוירולוגיות על המוח.
  2. כמו כל טכנולוגיה חדשה עלות הסריקות שהיתה גבוה מאד הולכת ויורדת, ובקרוב תהיה נגישה לכל אדם.
  3. לא רחוק היום בו לכל תינוק שנולד ילקחו ריצוף הדנ”א הייחודי שלו, וכמובן המיקרוביום והפרופיל המטבולי הייחודי שלו.
  4. הפוטנציאל המניעתי והטיפולי של זה הינו אדיר. זו דרך להבין רפואה ובריאות בדרך אחרת וחדשה לגמרי ממה שהבנו, ולהבין מחלות ולהשפיע על ריפוין, ולשפר את הבריאות של האוכלוסייה כולה.

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

סגנית נשיא לחדשנות, מרכז רפואי שיבא

פברואר 2016

stockvault-bacteria127467

2 תגובות
  1. רלי
    רלי says:

    מיכל שלום,
    תודה על המאמר המרתק. האם יש כבר טיפול מעשי שמתחשב בהרכב המקרוביום? האם מוכר לך מישהו בארץ שאני יכולה להעזר בו בתחום שיפור המקרוביום ?
    תודה רלי

    הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *