אחד הרעיונות הכי חביבים שלא זכיתי לממש כמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים היה שרופאים ירשמו להורים “מרשם בטיחות” עבור ילדיהם. הייתי אז רופאת ילדים צעירה ונלהבת, ומניעה תמיד הייתה דרכי. נזכרתי בסיפור הזה כשנתקלתי בהמלצות (החשובות, כל כך חשובות) של האיגוד הקרדיולוגי האירופאי. האיגוד הנחה את רופאיו לרשום למטופלים מרשם לפעילות גופנית לטיפול בסוכרת 2.

ד”ר הארלד קמפס הקרדיולוג שניסח את נייר העמדה, הדגיש שהמלצה לקונית אינה מספיקה להתמדה. תפקיד הרופא הוא יותר מורכב, עליו לבצע הערכה של מצב המטופל, בכדי להבין האם קיימים סיכונים בביצוע הפעילות הגופנית. כן עליו לבחון איזו פעילות גופנית מתאימה לנתונים של החולה, ומהי הפעילות שבאמצעותה הוא ישיג את התוצאות הטובות ביותר. וכנראה הכי חשוב – לקבוע עבורו מטרות ריאליות בהתאם לצרכים וליכולות שלו.

אוסיף כמה דגשים חשובים:

את המטרות יש לקבוע עם המטופל, ולהתחשב במה שחשוב לו.

מה יכולות להיות מטרות כאלה? יש אנשים שצריכים יעד מספרי, לדוגמה מספר צעדים ביום, או מספר דקות פעילות שבועי. (מחקרים מראים כי 150 דקות פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע הביאה לירידה של 58% בסיכון לפתח סוכרת בקרב אנשים בסיכון, דבר המצוי בבסיס תוכניות רבות למניעת סכרת. מחקרים בחולים שכבר פיתחו סכרת הראו שפעילות גופנית סדירה משפרת את פעילות האינסולין ומסייעת לאזן את רמות הסוכר בדם, וכמובן משפרת את רמות השומנים בדם ואת לחץ הדם).

אחרים צריכים מסגרת – למשל להצטרף לקבוצת פעילות ולהגיע לפחות ל 80% מהמפגשים. ויש גם כללי אל תעשו בקביעת המטרות האישיות, למשל הפחתה במשקל. הפחתה במשקל אינה מטרה טובה להציב כדי לקבל התמדה בפעילות הגופנית, כי היא אינה ריאלית, ולכן גורמת פעמים רבות לזניחת הפעילות. בניסוחו של ד”ר הארלד קמפס: “קשה להפחית במשקל רק באמצעות פעילות גופנית. חוסר היכולת להפחית במשקל הוא גורם מאוד משמעותי לאובדן המוטיבציה לעסוק בפעילות גופנית בקרב חולים. הם לא רואים תוצאות ומפסיקים להתעמל”. הפחתה במשקל היא חשובה, אבל היא לא מטרת העל של הפעילות, והיא דורשת שינוי תזונתי.

את סוג הפעילות וה”איך” על פני היום והשבוע יש להתאים יחד עם החולה, ולהתחשב גם בהעדפותיו ונטיות ליבו.

הסיכוי להתמיד בשגרת אימונים גופניים המותאמת לצרכים וכוללת יעדים ברי הגשמה הינו גדול משמעותית. הסוד מצוי בפרטים הקטנים, ובכך שהפעילות תתאים לכם, תהיה מהנה, ומספקת. פעמים רבות מדובר בעוד שינוי קטן, ולא בשינויים ענקיים, לדוגמה “למטופלים מבוגרים ההמלצה יכולה להיות בדמות להעדיף לעלות במדרגות במקום במעלית או ללכת ברגל למרכול על פני נסיעה ברכב. התאמות קטנות כגון אלו יכולות להיות בעלות השפעה משמעותית על מצב החולה” מדגישים בהמלצות.

 בטיחות מעל לכל:

עוד מתקופתי בבטרם הבנתי שבטיחות מעל הכל, בכל דבר, וגם בספורט. פציעות ספורט הן גורם שכיח להפסקת הפעילות, והן נובעות מפעילות לא מותאמת לאדם. בחולים עם הפרעות קצב, או אי ספיקת לב, פעילות לא מותאמת  עלולה להיות מסוכנת. לדוגמה נייר העמדה מציין ש”אימונים בעצימות גבוהה הם הכי אפקטיביים להשגת שליטה על רמות הסוכר בדם, אך עשויים לא להיות בטיחותיים עבור חולים עם בעיית קצב לב או איסכמיה”.

לכן כה חשובה ש”מרשם” הרופא לפעילות יותאם ליכולות האישיות של המטופל, וכמובן שהאדם שעוסק בפעילות יהיה קשוב לגופו, ולא יפעל בניגוד לתחושות שלו. רק הוא מכיר את גופו מבפנים, ולא הרופא.

מניעה טובה מטיפול, תמיד!

ההמלצה הזו לרפואה מונעת עולה בקנה אחד עם אבני הדרך לאסטרטגיה לעשור הקרוב שפרסם NHS  – משרד הבריאות הבריטי בתוכנית אסטרטגית בת 8 נקודות מרכזיות לעשור הקרוב (כאן). בתוכנית מדגישים את החשיבות במניעת מחלות, ברפואה הראשונית והקהילתית, (זו הפעם הראשונה בהיסטוריה של NHS שהתקציב הריאלי לרפואת הקהילה יגדל יותר מהגידול בכלל תקציב ה NHS) ואת השימוש בדיגיטל.

טכנולוגיה יכולה לסייע לכם

ואכן השימוש בדיגיטל הוא כלי עזר חשוב, כי שינוי אורחות חיים תמיד קשה מאד. לאחר שהגדרתם לכם מה המטרות וכיצד תשלבו את הפעילות בחיים שלכם, אתם מוזמנים לבחור מה יעזור לכם. לד”ר שיחיה, בעלי, השעון החכם היה כלי משנה חיים – בעזרתו הוא מגיע ל-10,000 צעדים ביום. אם היעד שלכם הוא 150 דקות שבועיות – אין צורך בשעון, בכל מכשיר סלולרי ניתן להוריד אפליקציות הסופרות צעדים ומסייעות בפעילות, מיצאו מה מתאים עבורכם. אני מחפשת את עשרת האפליקציות הטובות ביותר בתחום שמעניין אותי, כמובן תוך ציון השנה ראו לדוגמה 10 האפליקציות הטובות לסכרת לשנת 2018.

רפואה מותאמת אישית? בריאות מותאמת אישית

קשה להפריז בחשיבות העיסוק בפעילות גופנית לכל אדם, ובפרט למי שבסיכון לפתח סוכרת 2, או כבר חלה במחלה, “אפילו שינוי קטן יכול לחולל שיפור משמעותי מאוד באיכות החיים של מטופלים” מדגישים בנייר העמדה שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology, למשל “הליכה של שעתיים בלבד בשבוע מפחיתה באופן ניכר את הסיכון לחלות במחלות לב ולמוות מוקדם”.

אחד מכל 11 איש בעולם חולה בסוכרת. 90% מהם חולים בסוכרת מסוג 2 –  סוכרת שאינה תלויה באינסולין. כמעט כל חולי הסוכרת מפתחים מחלות לב. אורח חיים פסיבי ותזונה לקויה הם הגורמים העיקריים לעלייה החדה במספר החולים בסוכרת מסוג 2 ותחלואה לבבית, קרו זו מחלה שהמפתח הכי משמעותי בהתמודדות מולה הוא שינוי באורחות החיים, פעילות גופנית ותזונה מותאמות אישית הן אבן היסוד בהתמודדות עם מחלת הסוכרת.

ואולי חבל שלא הצלחתי להטמיע את מרשמי הבטיחות, אני חושבת לעצמי, לאור העובדה שלא מעט מחקרים מראים את החשיבות של מתן עצות של רופאים לשינוי אורח חיים. עצה של רופא יכולה לחולל שינוי מאוד דרמטי, בפרט אם מדובר בהמלצה ספציפית, מותאמת אישית, ובכתב.

אז הנה – אני נותנת לכם מתנה מרשם לפעילות גופנית מותאמת לכם, קבועה ומהנה.

איתכם ובשבילכן

ד”ר מיכל חמו לוטם

ינואר 2019

ברוכים הבאים לביונד מדיסין, מגזין רפואת העתיד, רפואה מותאמת אישית ובריאות דיגיטלית. ד”ר מיכל חמו לוטם היא רופאת ילדים, יועצת אסטרטגית ומרצה, מומחית בחדשנות רפואית ובהובלת שינויים וניהול בעולם ממהר. ניתן להזמין הרצאה או לתאם פגישת ייעוץ אסטרטגי בתשלום – כאן.

הכותבת היא מייסדת אושיה – נשים מובילות בריאות. יזמית ומנהלת בכירה: כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית מייסדת של המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים ועוד.

ההמלצות אינן מהוות תחליף לייעוץ מקצועי ורפואי מותאם אישית. לתקנון האתר

2 תגובות
  1. טלי פולג
    טלי פולג אומר:

    חשוב שבתהליך ישותף פיזיותרפיסט/ית. שכן להם הכרת והבנת גוף האדם – מערכת השלד- שריר-עצבים, הכרת מחלות, מניעה ושיקום.
    לצערנו מתקיימת שרלטנות רבה בתחום ״המטפלים״.

    הגב

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *