יום אחד זה קרה – לא יכולתי לזוז 3 חודשים. אני רופאה, והלכתי לרופאים, והבנתי שהדרך הזו תוביל אותי לניתוח. החלטתי למצוא דרך אחרת. זה הסיפור על טיפול בפריצת דיסק באמצעות מטפלת יוצאת דופן + מסע להימליה, בתוספת אמונה, נחישות ואהבה עצמית.
אמונה
אמונה היא כוח, והיא נותנת המון בריאות ואנרגיה. יש כמובן הרבה סוגים של אמונה – במדע, הכוח עליון, ברוח האדם. אני מאמינה שכשנפרדים משלל הזהויות והתפקידים נשאר גוף נושם ובו הניצוץ האלוהי שבכל אחד מאיתנו. הבנתי זאת כששכבתי על מזרון היוגה הסגול, נושמת, מרוכזת בגוף שלי, נושמת אל הגב התחתון שלי, מקשיבה למורה ליוגה שלי מדברת.
גב תחתון
זה אזור הכאב, לא חכמה, זה כואב ל – 80% מבני האדם, וכיוון שהרפואה לא יודעת הרבה פעמים להתמודד – היא שולחת אנשים לניתוחים מיותרים אבל לי הייתה פריצת דיסק, ברובה מעודף סטרס, יחד עם גנטיקה רעה מאבא הכדורסלן אברהם חמו.
ויחד עם סטרס, גנטיקה רעה ועודף משקל היו לי דברים טובים, כמו שכל ישר, מזל ונחישות – אז עזבתי את עבודתי הסטרסוגנית. ובזכות הנחישות והמזל מצאתי את דפנה סלוצקאי – אז לא נותחתי, כפי שתכף תוכלו לקרוא בהמשך.
מזרון סגול
תמיד אני בוחרת סגול – מתישהוא הבנתי שזה הצבע שלי. הוא נגזר משורש מופלא – יש בו ‘סגולה’ טובה. אבן האמטיסט הסגולה – הקרויה ‘אחלמה’ בעברית, גם שמה נגזר מהשורש החלמה והיא קשורה בריפוי. בהודו הבנתי שהאבן הזו גם עושה לי טוב, התאהבתי לא רק במינרל המקורי אלא גם באבן החן עצמה, ועיני סרקו תכשיטים רבים בהם היא משובצת ואפילו קניתי אחד….
וחזרה לגב תחתון, או על
טיפול בכאבי גב באמצעות מסע להימליה (ומטפלת מופלאה)
“זה לניתוח” אמר לי האוטופד.
“אותי לא ינתחו”, נדרתי נדר לעצמי, “ולא רק שלא יהיה ניתוח, יהיה טרק, באפריל אני אעלה בהימליה” הבטחתי וקיימתי.
- ראשית החלטה – אני לא הולכת לניתוח.
- שנית הבנתי שיש בעיה מורכבת, חיפשתי הכי טוב בעולם מי יוכל לעזור לי, ובסוף מצאתי את דפנה סלוצקאי שהעמידה אותי על הרגליים (ולימים הקמתי איתה את קליניקה פלוס לטיפול בבעיות מורכבות שלא מוצאות פיתרון פשוט).
- שלישית הצבתי לעצמי מטרה, להחלים, ויעד. ובאמת עליתי בהימליה, כבשתי פסגות בתוכי, הפסגות האמיתיות הן תמיד גם בפנים ולא רק בחוץ, והתרגשתי מכל רגע.
- וכמובן לא שכחתי את תחזוקת הבריאות, מיד כשחזרתי – הרבה יותר חזקה ובריאה, המשכתי בהליכות הבוקר, וחזרתי ליוגה. ומה שקורה לי על המזרון עם עצמי הרי אי אפשר לתאר. רק אני, הגוף שלי, הנשימה, הריכוז. יוגה היא עבורי התעלות, מקדש רק לעצמי, מקום בו אני מתנקה, מתחזקת, חוזרת לכוחות הפנימיים שלי.
היוגה היא אחת ממעל 30 סוגי האימון שעוזרים לריפוי גוף נפש, יחד עם פלדנקרייס, פאולה, צ’י קונג טאי צ’י, שיטת פאולה ועוד ועוד. תבחרו מה מתאים עבורכם.
אותי היוגה מחזקת באמונתי ברוח האדם ובאלוהים.
בריאות = עשייה + אמונה
צריך לזכור שבריאות מחייבת גם עשייה, ולחיות נכון, אבל אמונה לא מזיקה.
כן כן, אני מתוודה שכבר כ 15 שנים שאני מאמינה באלוהים. אני זוכרת בדיוק את הרגע בו זה נעשה לי ברור. ערב אחד ישבנו אצל חברים, והתווכחתי עם איזה דוקטור לפילוסופיה, פלספן אמיתי. הוא טען שכל מה שיש באדם הוא גוף וחומר.
“אתה באמת מאמין שאנחנו רק חומר?” נדהמתי.
“ומה לגבי הנשמה?” שאלתי אותו.
“אין, יוק”, הוא חייך את חיוכו הבוטח, ואני בטוחה שבאותו הרגע נמהל בחיוך שלו קורטוב זילזול.
“אז מי זה שמדבר אלי כרגע?” שאלתי אותו. המילים נפלטו מפי ללא מחשבה.
מבטו ננעץ בי באי הבנה.
“ואל מי אני מדברת עכשיו” התעקשתי, “מי מחליט עבורך דוקטור יקר אילו מילים להגיד ואילו טיעונים לטעון ואפילו כיצד להניע את הידים” המשכתי לשטוח את הטיעון שלי בפאתוס ובשכנוע עצמי עמוק. איני זוכרת כיצד הסתיימה השיחה, אבל באותו היום היה לי ברור שאני מאמינה במשהו בכל נשמתי, תרתי משמע…
בהודו למדתי על ה”אטמן” מילה בסנסקריט שפירושה המילולי הוא “נשימה” וכן “עצמי”.
יש אטמן בבודהיזם ויש בהינדואיזם, ותראו כמה זה יפה זה יוצא. בהינדואיזם האטמן הוא הניצוץ האלוהי (ברהמן) הקיים בכל אדם באשר הוא אדם, (ברהמה הוא האל הבורא שלהם). שימו לב ששורש המילה ‘ברהמה’ מתכתב עם שורש המילה בורא/בריאה אצלנו, ושגם שמו של אברהם אבינו בא מאותן אותיות.
בבודהיזם האטמן הוא הנשמה הנצחית הקיימת בכל בעל חיים, טבעו הנצחי והבלתי ניתן לשינוי של הבודהה. הקיצור גם בבודהיזם ובהינדואיזם מאמינים כי יש אלוהים בתוכנו – ובכל מקום.
אני משתמשת במילה “מאמינה” הרי הוכחות לכאן ולכאן – אין.
יתרה מזו – אני ממש מחבבת את אלוהים שלי. כי הוא לא איזו ישות קטנונית שמחשבת האם אני שומרת את יום השבת או לא מערבבת גדי בחלב אימו. הוא הרבה מעל להכל, שרוי בשלוה בכל הדברים, וניטרלי להכל. הוא האנרגיה ממנה אנו יוצרים את כל הטוב והרע בעולם. הוא עלה איתי בהימאליה ובעזרתו כבשתי פסגות בתוכי.
והוא זה ששוכב איתי על מזרון היוגה – גם כשאני נפרדת מכלל הזהויות והתפקידים ונשארת רק גוף נושם – הוא שורה בי.
שלכם ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
___
אולי יעניין אתכם לקרוא גם את איך חיים נכון?
או את איך חיים נכון עד 150 או 1500
___
מוקדש לנעמי לובל
מוקדש באהבה לנעמי לובל – שבזכותה אני פוסעת במסע היוגה, ושדבריה היוו השראה למשפט הפתיחה שלי.
תודה מיכל! איזה מילים מרגשות!ואיזה כיף לדעת שאת מגיעה לתובנות וחוויות עמוקות כאלו בתירגול שלך.
זכות אדירה בשבילי.
נעמי היוגה היא בעיני כלי יוצא דופן, ואת המורה שלי בנתיב הזה – תודה!