,

ריי קורצוייל – הנקודה הסינגולרית

שאלה: מה הקשר בין ההגעה של הנקודה הסינגולרית לאורח חיים בריא?

תשובה: ההזדמנות לחיי נצח. וגם אם לא – תרוויחו איכות ושנים לחיים אם תחיו בריא.

שאלתי את הצאצא (לא חשוב איזה – הם ממילא לא אוהבים שאני מזכירה שמות) בכל מקרה שאלתי את הצאצא מה הוא מעדיף – לחיות חיי נצח או שיהיו לו 100 מיליון דולר.

—–

תחשבו על זה:

חיי נצח

או 100,000,000$

מה אתם הייתם מעדיפים?

 

חיים בריאים והנקודה הסינגולרית

הסיבה ששאלתי את הילד הייתה שניסיתי לגרום לו לחשוב על בריאותו, גם כי חשבתי על הנקודה הסינגולרית. וגם מסיבה הרבה יותר פרוזאית (באותו הבוקר הוא חיסל חצי חבילת שוקולד נוטלה על ביסקוויטים פתי בר).

בכל מקרה הוא אמר שלא, והמשיך לבהות במסך. אמרתי לו שקרוב לודאי שזה הדבר הכי גדול שיקרה במאה הקרובה, והוא נפנף בידו כמנסה להעיף זבוב טורדני (אם הייתי שואלת אותו מה הוא מעדיף אמא או טלויזיה – לא הייתה דילמה…).

אל מול השאלה עם הכסף הוא סוף סוף הסיט אלי חצי מבט והפטיר במהירות ובביטחון מלא “אם אחיה לנצח קרוב לודאי שארוויח 100 מיליון $” וחזר למרקע.

אני חושבת שהילד נקט עמדה, אמנם לא כל התמונה לפניו, אך הוא בחר בחיי נצח. לאור סיפורי הסינגולריות זה בכלל לא נראה לי הזוי או בלתי אפשרי. אין מי שבאמת יודע מה יקרה כשהמכונות יהפכו חושבות, ואיך יהיה החיבור הסייבורגי של אדם – מכונה.

להערכתו של ריי קורצווייל בערך בשנת 2045 המוח והמחשב – יהיו לאחד. התוצאה תהיה אדם ששומר על אנושיותו, אך מתעלה על המגבלות הביולוגיות. לא תהיה עוד הבחנה בין אדם למכונה בתקופה הפוסט-סינגולארית, ובנוסף לא תהיה הבחנה בין מציאות פיזית למציאות וירטואלית, ראו בסרטון הבא בטד

וקורצווייל עצמו הוא יזם אימפקט שהתפרסם בזכות המצאות שהשפיעו רבות על התקדמות הטכנולוגיה ועל שיפור באיכות חייהם של בעלי מוגבלויות.

מה זו הנקודה הסינגולרית ולמה קוראים לה כך?

השם מקורו במודל המפץ הגדול של היקום – הנקודה הסינגולרית התייחסה לתחילתו של הזמן.  במודלים קוסמולוגיים אחרים קיימת נקודה סינגולרית נוספת של היקום, הקרויה הקריסה הגדולה,  ומציינת את קץ הזמן ביקום.

נקודה סינגולרית משמעה קץ כל המציאות אותה אנו מכירים. מדובר בנקודה טכנולוגית בה המכונות והמחשבים יפתחו יכולות לשכלל את עצמם, או בלשוננו “לחשוב”. עתידנים ומדענים מובילים ובראשם הפרופ’ ריי קורצוויל חוזים את הופעתה, ונערכים אליה, ואל החיבור אדם מכונה – ראו בספרו של קורצוייל “הסינגולריות מתקרבת“.

אגב חיכיתי כל כך לפגוש אותו ולשוחח עימו בכנס רפואה אקספוננציאלית, אבל הוא הגיע לכנס ככה – קוראים לזה “בין” והוא הייצוג הפיזי של קורצוייל בסן דיאגו בעודו יושב בביתו שבבוסטון

ריי קורצוייל מגיע לכנס באמצעות בין
ריי קורצוייל מגיע לכנס באמצעות בין

היא לא רחוקה – מעריכים שתתרחש במאה הזו. אחד התחומים היכולים להוביל לתופעת הסינגולריות הוא אינטליגנציה מלאכותית, שאחרי שהתקדמה בזחילה כמעט 3 עשורים, היום היא פורצת. יותר ויותר מיזמים מחקים תכונות של הנאוקורטקס קליפת המוח שהיא החלק במוח שלנו שחושב. למשל זיהוי תווי פנים, זיהוי קול ועוד. אם מצליחים לתרגם את הניאו-קורטקס לקוד מחשב, “מקבלים מחשב שחושב כמו בן אדם, אבל הוא לא צריך לאכול או לישון” אומרים המפתחים של חברת וייקריוס, אחד מכמה מיזמים מרתקים (וסודיים) של פיתוח אינטליגנציה מלאכותית.

אנשים חכמים בעולם מבינים את זה. ואתם?

בוייקריוס בוצעו כמה השקעות ענק של אנשים מסקרנים כמו השחקן אשטון קוצ’ר ומארק צוקרברג אבא של פייסבוק. החברה מפתחת מערכות מחשוב שיוכלו לדמות את פעילות החלק במוח שאחראי על תהליכי חשיבה, תכנון וניתוח, והמיזם כה סודי עד שהמשקיעים לא יכולים אפילו לבקר במעבדות שלו. לאחרונה דווח כי הוא השיג התקדמות אדירה – והפיתוח שלהם יכול לראשונה בהיסטוריה לקרוא Capsha – האותיות והמספרים שאנו נאלצים להקליד מעת לעת בזמן גלישה באינטרנט, על מנת להוכיח כי אנו בני אדם ולא מחשבים.

אשטון קוצ’ר ומארק צוקרברג ודאי כבר תכננו כיצד להגיע בחיים לנקודה הסינגולרית, ואולי בעקבות חיבור אדם – מכונה לקפוץ את קפיצת המדרגה הענקית ביותר שחוו בני האדם, לזכות לחיי נצח. גם ביל קלינטון כשהפך טבעוני, וריי קורצווייל ששומר על דיאטה של 200 כדורים ליום.

אני מהמרת שהם מתכננים לנסות לחיות הראשונים בתור… אם אני הייתי חברת ה –  PR של אחד הסטרטאפים בשלב הנכון הייתי יוצאת בקמפיין לחמישים בני השמונים המובילים בעולם להיכנס לפיילוט. חכו – זה עוד יקרה, שמעון פרס – תחזיק עוד קצת מעמד.

לאור הנקודה הסינגולרית המדע הבדיוני נראה פחות ופחות כזה, תנסו לתרגל את המחשבה לשם, ואה…  תאכלו ותחיו בריא – יש טיפים ומידע לזה גם באתר קליניקה פלוס….

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

יולי 2015

 

9 תגובות
  1. אורן
    אורן says:

    אכן נושא מרתק, ונראה שהיום הזה הולך ומתקרב במהירות.

    רק לא מזמן חברת בת של גוגל הציגה פריצת דרך בתחום – רשת עצבית (נוירונים) שלמדה לשחק בעצמה ללא שום הדרכה אנושית בקרוב ל 50 משחקי מחשב (אטארי) ובחצי מהם הגיעה לרמה של שחקן מקצועי ואף מעבר לכך:

    http://www.bbc.com/news/science-environment-31623427

    דבר מדהים לדעתי, וכדאי לקחת בחשבון שמדובר על רשת עצבית דיי צנועה שמכילה בקושי אלפית מכמות הנוירונים שקיימים במוח אנושי.

    מה יקרה בעוד 25-30 שנה כשעוצמת המחשבים תאפשר לבצע הדמייה של רשת עצבית המכילה כמות כפולה או משולשת של נוירונים מזו הקיימת במוח אנושי ? אפשר רק לדמיין.

    הנה הרצאה טובה בהקשר זה:

    http://www.ted.com/talks/suzana_herculano_houzel_what_is_so_special_about_the_human_brain?language=he

    הגב
      • אורן
        אורן says:

        היי מיכל ותודה, אני אישית ממש אהבתי את ההרצאה הזו, אשמח לשמוע את חוות דעתך לאחר שתצפי בה.

        הגב
      • אורן
        אורן says:

        משום מה ההרצאה לא מתנגנת דרך הכרום, אם גם את נתקלת בבעיה הזו נסי להפעיל אותה דרך אינטרנט אקפלורר שם היא עובדת כמו שצריך (כולל תרגום לעברית דרך אגב).

        הגב
        • ד"ר מיכל חמו לוטם
          ד"ר מיכל חמו לוטם says:

          תודה אורן – מודל מרתק שמעולם לא חשבתי עליו או נתקלתי בו.
          עושה שכל.
          ונחמד לראות כיצד היום על מנת לחזור לבריאות וגזרה חוזרים למזון נא.

          אז אני תוהה – אחרי הסינגולריות – האם ניפרד מהמזון לחלוטין? אותו המזון ש(אולי) הפך אותנו לאנושיים?

          הגב
          • אורן
            אורן says:

            אנרגיה בוודאי נצטרך לקבל מאיפשהו, אולי נקבל אותה ממזון ואולי מאיזו סוללה קטנה כשהמוח שלנו יהיה כבר שבב דיגיטלי רב עוצמה. בכל אופן המוח לימד אותנו איך לצרוך אנרגיה בצורה מאד חסכונית (מחשב ממוצע למשל צורך הרבה יותר אנרגיה ממוח ביולוגי, צריכת האנרגיה שלו היא בערך כמו נורה ממוצעת של 100 וואט).

          • אורן
            אורן says:

            “צריכת האנרגיה שלו היא בערך כמו נורה ממוצעת של 100 וואט”

            צריכת האנרגיה של מוח ביולוגי הכוונה.

  2. אורן
    אורן says:

    תיקון – “הגדולה מכמות הנוירונים שקיימת במוח אנושי”.

    (אפשר לתקן בהודעה המקורית)

    הגב
  3. אורן
    אורן says:

    סליחה, התיקון הוא:

    “שמכילה בקושי אלפית מכמות הנוירונים שקיימת במוח אנושי”.

    הגב

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *