- מוטה (אינטרסים וכסף – רוב המחקרים ממומנים על ידי חברות התרופות, אז פתרונות טבעיים כמו מזון או צמחי מרפא, או כאלה שאין אפשרות למסחר אותם, או אפילו אינם כלכליים – לא נחקרים מספיק);
- הממצאים יכולים להשתנות – לכן קליניקל גיידלינס משתנים כל כ – 5 שנים, והשבוע ראו כדוגמה את השינוי המתחולל בהמלצות תזונת הספורט;
- יכול להיתקע ולתקוע את האנושות בפרדיגמה לא נכונה – ראו סיפור האלצהיימר.
- ובעיה נוראית נוספת היא שחלק ניכר מהמחקרים לא כוללים נשים. זה קרה עוד בתחילת שנות ה – 90 (אז ה FDA הנחה לא לכלול נשים בהריון, והחוקרים פשוט יישמו גורף והפסיקו להכליל נשים), קרי הנשים מטופלות כיום בדרכים שמתאימות לגברים, וממש לא עבורן -אפילו ספיגת התרופות אצלן שונה, כיוון שקצב מעבר המזון במעי איטי בחצי בהשוואה לגברים.
המחקר הוא הכי טוב שיש לנו – אבל גם הוא מוטה (כסף), נתקע (פרדיגמה שגויה) ומשנה את דעתו, הוא אינו תחליף לשכל ישר
בהארץ מביאים כתבה מרתקת על כך שמחקר האלצהיימר הלך בכיוון לא נכון, שלא לומר נקלע למבוי סתום. יתכן שאלפי חוקרים ברחבי העולם שראו בעמילואיד בטא את הסיבה למחלה החמיצו את האפשרות שהוא התוצאה. הכתבה מביאה את סיפורן של שתי חוקרות ישראליות המחפשות בכיוונים מבטיחים: האחת את הקשר בין מערכת החיסון לאלצהיימר, והשנייה הבודקת (לראשונה!) את נושא ההולכה החשמלית בחולי האלצהיימר.
בריאות טובה מחולי, והטכנולוגיה רק עוזרת. העבודה היא שלנו ושל… הרגולטור
שמירה על בריאות ומניעת תחלואה תמיד עדיפה על טיפול. שום טכנולוגיה לא תצא להליכה במקומנו, לא תעשה תרגילי כוח, ומתיחות, ולא תצחק עם חברים בערב סביב האח….
מצב הבריאות אצלנו, אגב, לא משהו, כפי שניתן לראות בדוח שפורסם באמצעות “התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה” לשנת 2017. בכתבה על הדוח שפורסמה השבוע עולה ש’התברכנו’ בישראל בשיעורי עישון והשמנה גבוהים. זה המקום להתרעם מדוע לא נעשו צעדים יותר דרמטיים לעצור את יצרניות המזון מ’לסכר’ אותנו, מדוע שר האוצר מתמהמה בהטלת מס על טבק לגלגול, דבר שמניע המוני צעירים לכיוון הזה, והכי מעצבן – מדוע ישראל פותחת את הדלת לכל הסיגריות האלקטרוניות? סיגריות הורגות יותר מסמים….
בנוסף אזרחי ישראל שיאנים בלקיחת אנטיביוטיקה, רפואת היתר חוגגת. בעיה ייחודית לשימוש מיותר באנטיביוטיקה היא התפתחות עמידות של חיידקים לתרופות. לדוגמה באירופה מעריך המרכז האירופאי למניעת ובקרה על מחלות שעמידות מיקרוביאלית גורמת ל -25,000 מקרי מוות ו -1.5 מיליארד אירו בהוצאות בריאות והפסדי ייצור באירופה. מה תעזור כל הטכנולוגיה אם בני האדם (מטופלים ורופאים) לא בוחרים בחירות חכמות?
שתי בחירות חכמות הן לעסוק בפעילות גופנית, ולהקפיד על תזונה בריאה, דוגמת 12 העקרונות שחולצות מתוך מאות המחקרים על האזורים הכחולים בהם חיים מאריכי ימים. ובתפר הזה – תזונת ספורט הופיע ראיון עם מספר מומחים שסקרו את החידושים המחקריים בתזונת ספורט. שורה תחתונה: אין תחליף לאכילה בריאה ומסודרת. מי שבכל זאת רוצה לקחת תוספים בסמוך לפעילות הגופנית – יש שניים שמוכח שנטילתם סמוך לפעילות הגופנית עוזרת, המדובר בקרניטין ובקפה שחור. למעט אצל ספורטאים מקצועיים, התפיסה של ‘חלון החלבון’, הקורא לאכילת חלבון במטרה לבנות שריר בחלון של שעתיים עד שלוש לאחר הפעילות, כנראה הושלכה החוצה לאור המחקרים החדשים.
הדיגיטל הוא חדשות ישנות
מה עוד חדש השבוע? השר ליצמן מפנים את הדיגיטל והשלכותיו על הרפואה; הידען מתאר את הפוטנציאל שטמון בשילוב רובוטים עם האינטרנט של הדברים, ואילו בוועידת ישראל לעסקים מתקיים פאנל בנושא הבריאות החדשה. בכנס הכריזו אנשי משרד הבריאות החליטו שהחל מ-2019 ישראלים יוכלו לסרב לשימוש במידע אישי לטובת מחקר, דיברו על רפואה מנבאת ומניעה מותאמת אישית, ופרופ ‘רן בליצר מנהל מכון כללית למחקר וחדשנות מעריך גם הוא שמחשב לא יחליף את הרופא, אבל יסייע לו ויוריד ממנו את החלקים הטכניים. מכון כללית למחקר פעיל מאד – השבוע גם פורסם שמכון כללית וזברה מדיקל פתחו 2 אלגוריתמים חדשים בתחום הרפואה המנבאת, האחד לזיהוי סיכון מוגבר לשברים בעקבות אוסטאופורוזיס, והשני – לגילוי סיכון למחלות לב וכלי דם, הכל מבוסס על נתוני דימות.
במכבי –הפרופסורית ורדה שלו, מנהלת מכון המחקר והחדשנות של מכבי ומקבילתו של בליצר, דיברה בכנס בהפקת אנשים ומחשבים אחר על העובדה שאוכלוסיית המטופלים הולכת ונהיית יותר חולה ויותר זקנה, אתגר המורכבות עבור הרופאים עולה, והם גם נדרשים לא לטפל בחולים ובמחלות, אלא למנוע אותן. כך, תחת נטל העומס, הרופא נדרש להיות קוסם על מנת לעשות רפואה טובה. גם כאן מידע עתק המנותח על ידי בינה מלאכותית מסייע במערכות תומכות החלטה.
ומערכות תומכות החלטה נדרשות לא רק לרופאים, אלא בעיקר למטופלים, כפי שניתן לראות מהעבודה שחברת ההזנק K health שצמחה בשיתוף מכון המחקר והחדשנות של מכבי, גייסה 25 מיליון $. החברה מבוססת הבינה המלאכותית מאפשרת למטופלים, ראו ראיון עימי באותו הנושא באפוק טיימס.
איתכן ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
22.12.18
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!