האם הרפואה תהפוך דיגיטלית?

הכל יעבור דיגיטליזציה!

זו מסקנה מרכזית שלי מכנס GIANT – אירוע גלובלי לחדשנות בריאות ורפואה בלונדון, אליו הגעתי לשאת דברים. “הכל” משמעו התקשורת שלנו, העסקים שלנו, הבידור שלנו, הלימודים שלנו, הבריאות שלנו, הבינה שלנו, הזהות שלנו. כן – אווטר שמקורו במידע שבסלולר שלנו ועוזרת אישית שתכיר אותנו יותר טוב ממה שאנו מכירים את עצמנו.

אנו חיים בעולם הדטה, המון דטה. ביג ביג דטה נשפך מכל מקום. אדם ייצור במשך חייו מידע השווה ל 300 מיליון ספרים. לצורך ההשוואה בישראל מפורסמים כל שנה 7000 ספרים, זה פי 50,000. זה ימלא ספריות בגודל של עיר בינונית. איך עוברים מכל הדטה הזה לתובנות ולשינוי זה אתגר גדול, המוח שלנו לא יכול לעשות זאת, הוא לא בנוי לטפל בביג דטה, את הכתב המציאו כאשר החלו לגבות מיסים – עד אז הסתדרנו יפה עם סיפורים ותורה שבעל פה. בינה מלאכותית אישית צמודה תסייע לנו לעשות זאת.

אם המוח שלנו לא יכול לפוך את הדאטה לתובנות ולבריאות מישהו צריך לרכז עבורנו בצורה נקיה את המידע הרלבנטי. מי?

הוא בכף ידינו.

בואו נביט על ענף הבנקאות והפיננסים – הם כבר שם, מתי בפעם האחרונה ביקרתם בבנק שלכם? כל ענף הבנקאות השתנה, והפך מקוון, רוב הצעירים מסתפקים בעיקר בשירותי אונליין. הבנקאות גם מבוססת על אלגוריתמים על מנת לקבל החלטות. מצד אחד – מקוון, אבל מצד שני יותר ויותר מותאם ואישי, בנקאים פרטיים בצד שירות שמועבר לדיגיטל.

ומה לגבי תעשיית המדיה? מתי בפעם האחרונה קראתם עיתון מודפס? העיתון מגיע למוביל, מותאם לנו ולתחומי העניין שלנו, במינוף אנליטיקס שמסייעים להבין מה התוכן הכי מותאם לנו.

האם עוד 10 שנים נראה את תעשיית הבריאות עובדת דיגיטליזציה מלאה? שאלה חכמה שמעסיקה אותי מזה זמן, ופתחה את הכנס של רפואה דיגיטלית U.S. Israel Growth Summit

תירוצים למה זה “לא יקרה ברפואה”

אני כל הזמן שומעת תירוצים –

חלק סביב האופי של הרופאים, שזה מקצוע שמרן, שהם לעולם לא ירצו לעבוד בדיגיטל, אבל נחשו – דור חדש של רופאים צומח, והם ילדי הדיגיטל זו שפת האם שלהם.

תירוצים אחרים הם סביב שאלת התמריצים והתגמול, אבל גם זה רק תירוץ. כלכלת השוק של הבריאות והרפואה כבדה על מדינות, העלייה בעלויות הבריאות גבוהה מהעליה בתוצר, ואף מדינה לא יכולה לעמוד בה. ברגע שיופיעו משני מציאות דיסרפטיביים וטרנספורמטיביים, והם יופיעו, מדינות ומערכות יאמצו אותן ויתגברו על ה”תירוצים”.

חדשנות משבשת

שוב ושוב מדברים על קודאק, שפשטה את הרגל כי הדיגיטל “שיבש” לה את התחום. תעשיית הבריאות לא תפשוט רגל כי חלקים גדולים ממנה ציבורים, בריאות במרבית העולם המפותח היא מוצר ציבורי. חשוב לזכור שאנשי קודאק לא היו טיפשים, הם בחנו את מה שסוני הציגה להם. “סוני לא מייצרת סרטים לפיתוח תמונות או חומרים כימיים, ולכן סוני אינה איום עבורנו” הם ודאי חשבו.

כמובן שהם טעו. הם לא הבינו את העסק בו פעלו, אומנם שורת הרווח הראתה שהם מרווחים מחומרים כימיים או מסרטי פיתוח, אבל הם היו בעסק של תמונות, לא של כימיה ופילמים.

גם תעשיית הבריאות אינה בעסק של מיטות.

מה הביזנס של הבריאות?

תעשיית הבריאות נועדה לשתי מטרות עיקריות

1. לשמור אנשים בריאים, וחשוב להדגיש יש תנועה אדירה ממיקוד ברפואה למיקוד בבריאות, מHealthcare  ל Sick-care.
2. לתת טיפול דיסקרטי ומותאם אישית לאנשים חולים שאצלם המערכת נכשלה, ושגם הם כפרטים לא שמרו מספיק טוב על בריאותם, ואנשים הרי ישלמו כל מחיר כשהם ממש חולים – כדי להאריך חיים להם או ליקר להם.

האם מנהלי בתי חולים מבינים את העסק שלהם?

בישראל כיום לצערי רק מעט.

נתקלתי בהרבה מידי יש מנהלים שחושבים שהעסק שלהם הוא “למלא מיטות” קרי למלא את המחלקות בחולים, הם טועים. המודל הישן של תמחור לפי Volume Based Care  חייב למלא מיטות וכך לעשות כסף, אבל גם הוא משתנה, מווליום לוואליו – לערך.

זו טעות ענקית של מנהלים במערכת הבריאות להתמקד בכלכלה הישנה, הם צריכים להתמקד בתעשיית הבריאות – Healthcare ואפילו עדיף  Wellness

מנהלים שמבינים ליבת תעשיית הבריאות – לא חשוב היכן המטופל נמצא, יצליחו. והיופי הוא שזה טוב יותר למטופלים ולתעשייה ולבתי חולים. זה מכוון לשמירה על אנשים בריאים, מחוץ לבתי החולים, ויוצר מודלי בריאות ורפואה חדשניים.

בארצות הברית המעבר לתגמול שהוא Volume Base Care הוא אבן דרך שאין להמעיט בחשיבותה. השינוי הכלכלי הזה יניע את המערכות, כי המדינות החלו לנוע באי נחת – אף מדינה לא יכולה לעמוד ב 30% תוצר לבריאות (וזה המצב בארה”ב).

המעבר ל Volume Base Care שונה מהדרך היום בה מתגמלים על ימי אשפוז או מספרי בדיקות – קרי על נפחים, וזה יעשה את השינוי. bקווה שנראה אותו בישראל בקרוב!

ענפים שלמים חיים על כלכלה מעוותת

מדיה, בנקאות והלס הם ענפים שונים, והם עדיין לא עברו דיגיטליזציה מלאה, ובנויים על כלכלה מעוותת:

• המדיה לא מרוויחה אלא מזה שהיא מוכרת את הלקוחות למפרסמים, “אם זה בחינם אנחנו המוצר”
• ענף הבנקאות והפיננסים – מנסים להפסיד כסף על מרבית הלקוחות מהמעמד הבינוני נמוך, ולתת ערך רק לאחוז קטן של האנשים העשירים יותר….
• תעשיית הבריאות – גובה מכולם פרמיה גבוהה בהרבה, קרי 99% מהאנשים משלמים הרבה יותר ממה שצורכים, על מנת לממן את המיעוט שצורך הרבה יותר, חולים כרוניים לרוב בשנה האחרונה לחייהם. וגם המודלים בין הקופות לבתי החולים מעוותים. כל פיתרון שיאיץ את השינוי ואת ההבנה בקרב מנהלים מה השוק שלהם – מבורך!

אף אחד מהתחומים לא מובנה על יצירת ערך מספקת ללקוחות, הם מועברים לעולם הדיגיטלי בעל כורחם, כי זה מה שהשוק רוצה, הצרכנים, אבל נדרשים מודלים חדשניים גם בתמחור ובתפיסות העסקיות.

ברפואה למשל יש צונמי של אפליקציות, 165,00 נכון ליולי 2016, אבל מיעוטן מביא ערך למטופלים ולמשקיעים יחד. רק עכשיו מתחילות להופיע אפליקציות על שירותים דיגיטליים פיננסיים שבאמת יכולות לתת ערך.

מי כן יודע לתת ערך? ווטסון, הבינה המלאכותית של של IBM שעומדת בבסיס חטיבת הבריאות החדשה שהחברה הקימה ב 2013. ווטסון מבין ויודע שלושה דברים חשובים

• שפה
• סיבה ותוצאה (אבל בלי אגו וצורך לנצח בויכוח)
• יודע ללמוד

וללמוד הרבה, הרבה יותר מ 24/7. כך למשל רופא שרוצה לשמור על המומחיות הצרה שלו צריך להקדיש 29 שעות ביום לקריאת המאמרים החדשים  (נכון לקצב של היום, עוד שבוע זה יהיה יותר). לא הייתם רוצים ווטסון בכף ידכם?

האם הרפואה תהפוך דיגיטלית?

אין לי ספק שכן, השיבוש לתחום יגיע, אולם מנהלים, יזמים, רופאים, כלכלנים ובעיקר הציבור שחייב להמשיך לדרוש בריאות ולא רק רפואה – כל הללו צריכים ללכת דרך ארוכה, מורכבת וחשובה על מנת להפוך מוכווני לקוח ולא מטופל, פחות יקרים למדינות, והרבה יותר בריאים ומותאמים אישית – לבית, למה שאנשים רוצים.

הרפואה חייבת את עצמה רלבנטית לדור הצעיר שמצפה להיות צרכן במרכז ולא מטופל במיטה בפינה.

הכל יהפוך דיגיטלי? אולי הגזמתי טיפה, האהבה, הצחוק, העייפות, החברות – ישארו שלנו, האנושיות כולה שלנו.

ארכך את משפט הפתיחה שלי – כל דבר אפשרי יעבור דיגיטליזציה!

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

דצמבר 2016