אולריק ויסלוף – Ulrik Wisloff הוא איש צנוע, פרופסור בפקולטה לרפואה לפזיולוגיה של הלב שנראה כמו ילד, פיזיולוג של המאמץ, דובר ראשי בכנס #XMED היוקרתי של סינגולריטי, ובכל זאת צנוע.
ומה שאולריק אומר בכנס רפואה אקספוננציאלית של אוניברסיטת הסינגולריות (שנה שנייה שאני שם, מומךץ בחום להגיע למכה של החדשנות הרפואית!) – גורם לי לגרד בראשי, אמרו לנו ללכת חצי שעה ביום, לספור 10,000 צעדים, ועכשיו הוא משמיע טענה שנשמעת הגיונית במיוחד, שהיעדים הללו– בדקות של פעילות או במספר צעדים, אינם אומרים דבר על התגובה של הגוף לפעילות גופנית.
נניח שההמלצה היא 10,000 צעדים, איך אפשר להשוות 10,000 צעדים של מלצרית לאלה של מטפס הרים או רצת מרתון? או ההמלצה על לפחות 30 דקות הליכה ביום – האם הליכה בשמש בדיזינגוף שווה להליכה נמרצת בה הדופק עולה ומזיעים?
מחקרים מראים כי הכושר הרבה יותר חשוב מהפעילות. מי שבכושר ואינו ממלא המלצות – במצב טוב, ומי שממלא המלצות ואינו בכושר – אינו במצב טוב. (אגב מחקרים אחרים מראים כי שמנים שעושים פעילות ומצויים בכושר בריאים יותר מרזים שהם בטטות כורסה, אז אני מנחמת את עצמי שלמרות שאני שייכת לשמנמנות שלא מצליחות לרזות כבר שנים – אני לפחות בצד הנכון של הבריאות).
בהרצאתו (ל – 4 דקות ראיון קצר שלו על עיקריה) אולריק מדבר על מיליון האפליקציות שמראות לנו גרפים ומידע רב שחלקו אנו מזינים לתוכן, וחלקו הן קוראות בעצמן (כתבתי על לארק עטורת הפרסים, כיום החביבה עלי היא סמסונג). אולריק משבית את שמחתי כשהוא מחדד שלא באמת ברור מה משמעות כל המידע שהאפליקציה אוגרת לגבי הבריאות. דור שלם שמראה מגמה גוברת והולכת של Quantify Self, קרי אנשים המודדים כל צעד, קלוריה ודקת שינה בלי לקבל את המשתנה החשוב.
לדברי אולריק הכלים לכימות הבריאות עם גרפים ומידע מתקדם נוצרו כי הטכנולוגיה קיימת, והגיע הזמן ליצר סטנדרט אמיתי המקשר בין תגובת הגוף לפעילות גופנית למדדי בריאות, כלי שיאפשר להבין מה המשמעות של כל הצעדים/קילומטרים שאנשים גומעים, רוכבים, רצים, מטפסים, רוקדים – וכיצד הם משפיעים על הבריאות.
אולריק ועמיתיו למחקר יצאו מהנחת עבודה כי המשתנה הכי משמעותי לשקף את תגובת הגוף לפעילות הוא הדופק.
לאור זאת החלו לחפש נוסחה (אלגוריתם בשפתנו כיום) המקשר בין רמות הדופק השונות לאורך השבוע, כך נולד PAI – ראשי התיבות של Personal Activity Intelligence
המחקר שאולריק מציג מצא שאנשים צריכים להגיע ל 100 PAI בשבוע כדי להיות בריאים ולהאריך חיים. הם יכולים להגיע לכמות הזו במגוון רחב של סוגי פעילות, רכיבה על אופנים, משחק עם הנכדים, אירובי, ריקוד, זומבה, הליכה או ריצה משחקי כדור, משחקי קבוצה, טיולים ריקודים והרשימה ארוכה. זה יכול להיות מאמץ קצר בעצימות גבוהה או מאמץ ארוך בעצימות נמוכה או כל שילוב, העיקר שבסיכום כל שבוע צוברים 100 PAI.
ה PAI נמדד על ידי אביזר המתלבש על כל Wearable קיים, האביזר מתחבר, איך לא, לאפליקציה, מודד את הדופק באופן קבוע, האפליקציה מחשבת את הערך השבועי לפי האלגוריתם, וכך יודעים מה המצב. אני את שלי אקבל בעוד חודש אם ירצה השם, ואוכל לדווח הישר מהתנור. לאתר החברה.
המחקר שעל בסיסו PAI נולד
המחקר הרטרוספקטיבי הרחב שלהם התבצע על מעל 60,000 איש מעל 20 שנה, והראה קשר בין PAI שבועי של סביב 100 לבריאות, וגם בין PAI שבועי נמוך לתחלואה. יתרה מזו PAI נמצא קשור באריכות ימים, אנשים שמגיעים ל 100 שבועי יכולים להוסיף עשור לחייהם!
שימו לב לעוד ממצא – ככל שהאדם בכושר קשה לו יותר להגיע ל 100 PAI בשבוע ונדרשים מאמצים גבוהים יותר, ולהפך.
ועוד דבר שמצאו – אפשר לעבור את ה100, אבל לא נמצא ערך בלהגיע ליותר מ 100 PAI בשבוע. למאמר בתחום
ולאור הממצאים המחקריים הדרמטיים הארגון הנורווגי לרפואה רוצה להכליל את המדד ברשומה הרפואית.
מעניין וחשוב!
שלכם ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
אוקטובר 2016
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!