הקרב על בריאות הציבור

צודק שר הבריאות וצודקים בכירי המשרד – ממתקים וחטיפים מזיקים לבריאות. הם צודקים גם בכך שתעשיית המזון לאורך שנים לא הייתה עסוקה בבריאות הציבור, אלא בלשפר את ההכנסות ואת הרווחיות.

כך לדוגמה הכניסה חברת קוקה קולה נתרן (מלח) לקולה – המלח הוא חומר משתן, וגורם לשותים להמשיך ולהיות צמאים. קוקה קולה הגדילה לאורך השנים את גודל הבקבוקים, במטרה להרוויח יותר. את טעמו של המלח מטשטשים בסוכר, שמגביר את שיעור ההשמנה והסכרת של הילדים והמבוגרים שהתמכרו לקולה, שמכילה קפאין.

קוקה קולה היא רק דוגמה כמובן, כל חברות המזון והמשקה יודעות בדיוק מה הן עושות כדי לגרום לנו לאכול ולשתות יותר מזון. כוחות השוק הם אדירים, והם דוחפים את המנהלים בחברות למקסם ערך כלכלי.

מעבר לשוק המזון יש שוק נוסף – שוק ההרזיה והדיאטות, המגלגל מידי שנה מאות מיליוני שקלים. רוב השחקנים שם מוכרים חלומות ואשליות, דיאטות קסם לא מפוקחות ולא מוכחות, משקאות תה וגלולות אליל. שוק הדיאטות מזיק לציבור וגורם לכך שאנשים המחפשים פתרונות פשוטים במקום שינוי הרגלים איטי וקשה שיפעל לטווח ארוך, וכך הם נכנסים למעגל קסמים של דיאטות חוזרות עד שהגוף נלחם מלחמת חורמה נגד איבוד משקל.

תעשיית המזון, שוק ההרזיה, מכוני כושר ופעילות – חברות רבות תורמות ואחרות נהנות ממגפת ההשמנה שמתחילה בגילאים הולכים ויורדים. צריכת הסוכר עלתה בצורה ניכרת בעשורים האחרונים, והשילוב בין העלייה בצריכת הסוכר והמזון, ואורח החיים היושבני מביא לעלייה בסכרת, יתר לחץ דם וכמובן תחלואה כרונית לרבות מחלות לב וכלי דם. זה מביא לעלייה בצריכת תרופות, בימי אשפוז ולעליות הולכות ועולות למשלם המיסים. כך הפכה ההשמנה מבעיה של הפרט לבעיה מרכזית בבריאות הציבור המעסיקה ממשלות.

שר הבריאות ואנשי המשרד הם היחידים שפועלים לנסות ולווסת את שווקי וחברות הענק. יש להם אינטרס חשוב – לשמור על האוכלוסייה בריאה. כך נחסכות עלויות אשפוז ותחלואה אדירות, שהולכות ועולות עקב הזדקנות האוכלוסייה והעלייה בשיעורי המחלות הכרוניות.

השר היוצא נגד ענקי התעשייה,  מקדונלד, לאחר מכן המשקאות הקלים וכמובן אוסם – יודע היטב מה הוא עושה. הקונפליקט על דפי העיתונות מייצר רייטינג לשני הצדדים, והקורא הנבון מבין היטב מי עומד בצד של בריאות הציבור.

השימוש בכלים של יחסי ציבור, מדיניות ציבורית ורגולציה לקידום בריאות הציבור חשוב – פיקוח על התזונה בבתי ספר, סימון מוצרי מזון הן רק דוגמאות. המדובר במהלך מבורך של משרד הבריאות. הללו חשובים ולא מספיקים. שינוי מציאות כה מורכבת, בה פועלים כוחות השוק האדירים הללו מחייב שילוב תפיסות חדשניות בתהליכי העבודה ובפתרונות.

שלוש דוגמאות לחדשנות בתחום:

• שותפות של האזרחים, באמצעות שילובם בתהליכי החשיבה ובהעלאת רעיונות חדשניים שיפכו למיזמים טכנולוגיים, קהילתיים וחברתיים.
• שותפות רב מגזרית בין האזרחים, הארגונים החברתיים והעמותות, איגודי רופאים, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות, מעסיקים וארגוני עובדים – שלכולם אינטרס משותף לשמור על הבריאות. שותפויות כאלה ברמה הלאומית והמקומית מביאות פתרונות טובים יותר, לדוגמה יוזמת אפשרי בריא של משרד הבריאות.
• שילוב יזמים – שיפתחו מענים חדשים טכנולוגיים ומשולבים לצרכים שאנשי המקצוע ממפים. יצירת ממשק בין מומחים ליזמים מביאה לסימון תחומים שיכולים להיות מתורגמים על ידי היזמים לטכנולוגיות חדשות, לפרויקטים קהילתיים המשלבים בין טכנולוגיות קיימות לבין תשתיות קהילתיות כגון מתנ”סים ולחשיבה מקצועית ומעמיקה. יזמים נחושים ומצליחים צריכים כמובן מעבר לאימפקט גם להרוויח – זה מבחן חשוב להצלחתו של רעיון.

שלכן ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

הכותבת היא רופאת ילדים מנהלת ויזמית, מכהנת כסגנית נשיא לחדשנות בקרן המרכז הרפואי שיבא.