, , ,

9 סיבות מדוע אנו מזדקנים, ומה ניתן לעשות בנושא

מה קובע את קצב ההזדקנות?

הזדקנות תלויה מאד בגנים, ראשית הגנים קובעים את התקרה, נכון להיום בני אדם אינם יכולים להאריך חיים מעבר ל 120 שנים. בנוסף ההערכה היא שכ 25% ממה שמכתיב תחלואה כרונית ותוחלת חיים – מוכתב גנטית.

והשאר?

במאמר 8 דרכים לעכב הזדקנות מניתי כמה דרכים מוכחות להוריד גיל ביולוגי ביחד לכרונולוגי. תוכלו להבין שההזדקנות היא תהליך פיסיקלי, כימי וביולוגי הכרוך בבלאי של החומרים המרכיבים את הרקמות השונות. לפני שאמנה 9 סיבות מדוע אנו מזדקנים, אני מזכירה ששלושה מרכיבים מביאים להזדקנות:

  1. תהליך אקראי (סטוכסטי) פיסיקלי, הקשור בבלאי חומרים ובשגיאות הנוצרות בתהליך יצור החלבונים (שגיאה לכל מיליון פעולות), כולל בחומר הגנטי
  2. התגוננות האורגניזם בהפעלת מנגנון תיקון שהינה מוגבלת, ומעבר לה התא מאבד את יכולת החיות שלו,
  3. השפעות הסביבה, מעישון רפואת ותרופות יתר דרך רעלנים ועד סטרס, מזון, קרינה ועוד

אנו יכולים להשפיע על השלישי – אורחות החיים שלנו, בצורה ניכרת, ומעט גם על השני – בחיזוק מערכת החיסון הפזית, בצד העמידות הנפשית.

מדוע אנו מזדקנים ומה ניתן לעשות בנושא?

ההבנה איך אנחנו מזדקנים היא מורכבת וסבוכה להפליא. מדובר בתהליכים פיסיקליים, כימיים וביולוגיים, ברמה התאית והמולקולרית. התהליכים הללו גם קשורים למחלות הקשורות לגיל כמו סרטן או אלצהיימר.

קיימות מעל 300 תיאוריות שונות להזדקנות, ואף אחת אינה מלאה ומספקת. מחקרים אחרונים זיהו 9 תכונות מפתח המהוות מעין ‘סימני היכר’ להזדקנות (2):

9  תכונות המפתח הקשורות ההזדקנות במחקר הנוכחי הן:

  1. התשה טלומרית: אותם הטלומרים בקצות הכרומוזומים המגינים על החומר הגנטי בכל חלוקה, מתקצרים בכל פעם שהתא מתחלק. לאורך זמן הדבר גורם לכך שהתא לא מסוגל להתחלק יותר, וזה מוביל להזדקנות ותחלואה.אולי בעתיד הנדסה גנטית תחזיר את הטלומרים שלנו אחורה בשל בעיות הבטיחות שהיא צופנת בחובה. אבל יש הרבה שאתם יכולים לעשות כדי למנוע שחיקת טלומרים, ואף להחזירם מעט לאחור.
  2. חוסר יציבות גנומית: גורמים פנימיים וחיצוניים שגורמים לנזק גנטי מתחילים להתפתח לאורך החיים, ומאיצים את ההזדקנות.
  3. שינויים אפיגנטיים: ישנם שינויים בביטוי הגנים (לא בדנ”א עצמו) לאורך חייו של האדם, והללו משפיעים על ההזדקנות.
  4. אובדן פרוטאוזאזיס: עם הגיל, החלבונים התאים הופכים Misfolded ולכן, מאבדים את הפונקציות ההומיאוסטיות שלהם. הצטברות של חלבונים פגומים אלה פגום מצויה הן בהזדקנות והן במחלות הקשורות לגיל.
  5. Deregulated Nutrient-Sensing: ישנם נתיבים מטבוליים שחלבוניהם (למשל, mTOR, sirtuins) מושפעים מחומרים תזונתיים, וגם הם מעורבים בהזדקנות.
  6. תפקוד מיטוכונדריאלי לקוי: כאשר המיטוכונדריה (בה מיוצרת האנרגיה, והיא האחראית להסדרת חילוף החומרים בגוף שלנו) מתבגרת מתחילות בעיות תפקודיות ותקלות. הזדקנות המיטוכונדריה – אברון זעיר ומיוחד המצוי בתאי הגוף שלנו, שתפקידו המרכזי והחשוב ביותר הינו הפקת אנרגיה, היא משמעותית מאד בתהליכי הזדקנות.
  7. תאים זקנים: תאים “מבוגרים” אינם ניתנים להסרה במהירות, ההצטברות שלהם עלולה להוביל להשפעות בריאותיות מזיקות.
  8. תקשורת בין-תאית לקויה: התקשורת בין התאים משתבשת עם הגיל, וכתוצאה מכך נוצרים דלקת ונזק לרקמות.
  9. תשישות תאי גזע: פעילויות של 4 סוגי תאי גזע, שכולם מסייעים בחידוש תאים ורקמות יורדת עם ההזדקנות.

ומה ניתן לעשות בנושא?

הרבה, הפעם אתמקד בחברה, וגם בתמונה הנלווה בחרתי קבוצת חברים מבוגרים. מסתבר שחברים וקהילה אם אחד הדברים המאפיינים את האזורים הכחולים, בהם אנשים מאריכים חיים מאד.

בטבע קיים רק עוד יונק אחד פרט לנשים החווה מנופאוזה – הפסקת המחזור, הקטלן, דולפין ענק החי באוקיינוסים וכמונו חיי במסגרת חברתית תומכת.

גם ההפך נכון – בדידות היא מחלה, נישואים ארוכים ויציבים קשורים לתוחלת חיים ארוכה יותר. לגרושים או פרודים סיכון של 27% למוות מוקדם, ולרווקים סיכון גבוה ב-58% למוות מוקדם לעומת בני גילם שנישאו וחיו עם בן זוגם, בשקלול הגיל, המצב הבריאותי ומשתנים נוספים העלולים להשפיע על הממצאים.

לא חייבים להתחתן, חבר או חברה קרובים מספיקים למנוע תחושת בדידות, להפחית סטרס ו”לשמור על הטלומרים” חיוניים. מעורבות בקהילה ומערכת תמיכה גורמות למשמעות והערכה עצמית גבוהה יותר, לתחושת ערך עצמי וליכולת לשלוט על חיינו וגורלנו.

איתכם ובשבילכן

ד”ר מיכל חמו לוטם

נובמבר 2018

ברוכים הבאים לביונד מדיסין, מגזין מקוון על עולם הבריאות העתידי, רפואה מותאמת אישית ובריאות דיגיטלית.

ד”ר מיכל חמו לוטם היא רופאת ילדים, יועצת אסטרטגית ומרצה המתמחה בחדשנות רפואית, ובהובלת שינויים וניהול בעולם ממהר.

היא מייסדת אושיה – נשים מובילות בריאות.

יזמית ומנהלת בכירה: כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים.

מוזמנים למסע לרפואת העתיד – היא כבר כאן.

0 תגובות

השאירו תגובה

Want to join the discussion?
Feel free to contribute!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *