לקח לי חמישים שנה ללמוד שאש השנאה מתפשטת מהר מאש האהבה, ושבאנו לעולם בידים ריקות, ובידים ריקות נעזוב, ומה שישאר אחרינו הוא רק מה שעשינו, ורצוי לטוב

וגם איך הצלחתי לפדח לעצמי את האירוע המרכזי בחגיגת יום ההולדת 50 ולהוציא מזה עוד מתנה…  לקח לי כמה ימים לעכל את הפדיחה ולקבל את העובדה שהערב היה מורכב. החלטתי שהמילה ‘קבלה’ תלווה אותי הרבה שנים אחריו, כשיעור מרכזי. כבר כשהנשים המשמעותיות יצאו מהאירוע, לקראת אחת בלילה, ונותרתי לבדי עם הררי הסלטים והכיבודים, הרגשתי תחושת […]

“זה היה כמו להיות בשבעה של מיכל, כך אמרתי לבעלי על היום הולדת שלך. אני מצטערת, באמת שלא התכוונתי לספר לך זאת, אבל אם כבר העלית את הנושא ואיך שהרגשת כשכולן סיפרו כיצד הכירו אותך ותוך כדי היללו ופיארו אותך – אני חייבת לשתף אותך”. כך אמרה לי במבט מושפל א’ בשיחה על חגיגת יום […]

__ לִשְׁהוּת בָּרְוַחִים שֶׁבֵּין לְבֵין זֶה אוֹמֵר לְהָבִין שֶׁהַחַיִּים מֻרְכָּבִים מִנְּשִׁימוֹת וּמֵעֲצִירות נְשִׁימָה __ מַעֲשִׂיָּה וּמֵהַהַפְסָקוֹת שֶׁבֵּין הַמַּעֲשִׂים __ מִמִּלִּים מַשְׁתִּיקוֹת וּמֵהָרוֹוְחִים שֶׁבֵּין הַמִּלִּים __ וּלְהָבִין שֶׁהָעֲצִירוֹת הַהַפְסָקוֹת וְהַשְּׁתִיקוֹת חֲשׁוּבוֹת לֹא פָּחוֹת מֵהָרִיצוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת וְהַדִּבּוּרִים. ושעיתוין מַעֲשֶׂה אוֹמְנות הוּא __ לִשְׁהוּת בָּרְוַחִים שֶׁבֵּין לְבֵין זֶה אוֹמֵר לְהָבִין שֶׁהַיְּקוּם מֻרְכָּב מֵחֹמֶר וְלֹא פָּחוֹת – מֵהָרוֹוְחִים שֶׁבְּתוֹךְ […]

לְמַסְגֵּר אוֹר / זוֹ תְּרוּפָה בִּפְנֵי הַחֹשֶׁךְ / שֶׁתָּמִיד יֶשְׁנוֹ שָׁם,/ לִפְנֵי אַחֲרֵי אוֹ בְּתוֹךְ הָאוֹר מַמָּשׁ.