הייתי ילדה שמנמנה, עם אמא חולת שליטה, שהכניסה אותי בגיל 10 לדיאטה. ראשונה מיני עשרות. לא פלא שלאורך חיי שמעתי מאות פעמים את המשפט הבא, בוריאציות שונות ,”לרדת במשקל זה פשוט ההבדל בין מה שנכנס למה שיוצא”.
לא.
לא לא לא.
בשנים האחרונות אני יודעת להסביר זאת מדעית, המשקל קשור לאינספור גורמים נוספים, לדוגמה:
א. הגנטיקה שלנו (רבע עד מחצית מהגנים, כל הדודות שלי שמנמנות)
ב. מסת השריר שלנו: מגיל 30 מתחיל אובדן פזיולוגי של שריר, סרקופניה, שממשיך עד לזקנה, המאבק לשמור מסת שריר צריך להיות של כל אדם, אולם מי שעשה עשרות דיאטות, ובכל דיאטה שליש (עד חצי) מהמשקל שאיבד הוא שריר – הבעיה חמורה. ולמה שריר? כי במנוחה קילו שריר צורך כ 80 קלוריות ביום לעומת קילו שומן שצורך רק כ- 7, מה שקרוי “רקמה אינרטית”.
ג. תעשייה שלמה שעסוקה להשמין אותנו (המזון) ומולה אחרת נהנית מהתוצאות (שוק ההרזיה, הספורט הדיאטות), שורה תחתונה – התזונה המערבית עתירת הסוכר והחומרים הממכרים + תוספים לאריכות חיי המוצר (ולא האדם) ובצד השני חסרת הנוטריאנטים.
ד. המיקרוביום שלנו – קהילת הטריליונים של מיקרואורגניזמים המאכלסים את מערכת העיכול. במאמר הבא משורטטות 3 דרכים בהן המיקרוביום גורם להשמנה, ומחשבות על טיפול מותאם אישית במיקרוביום, ובעיקר בתוצרים המטבוליים שנגרמים בעטיו ומובילים להשמנה ולאפקט היו-יו של עליה מואצת במשקל לאחר הרזיה.
נשארתי אישה שמנמנה, אבל חכמה יותר: מחד הקץ לדיאטות,
אני צופה בצער כיצד השמנת יתר גדלה בקצב מדהים במהלך העשורים האחרונים ברחבי תבל: ההערכה היא שיותר מ -44% מאוכלוסיית העולם לוקה בה, ושיותר מ -300 מיליון אנשים לוקים בהשמנת יתר חולנית. ומתמרדת מול הפשטנות. תאכלו יותר, לא פחות. אבל תאכלו נכון!
השמנת יתר הוגדרה בעצמה כמחלה, והיא גם גורם סיכון עיקרי למספר מחלות כולל סוכרת מסוג II, כבד שומני שלא נגרם מאלכוהול, ומחלות לב וכלי דם איסכמיות. למגיפת ההשמנה יש השלכות מרחיקות לכת על קיצור תוחלת החיים הבריאה (שאותה אנחנו הרי רוצים להאריך), קיצור תוחלת החיים בכלל, וכמובן על עלויות הבריאות.
מה גרם לעלייה מהירה זו בהשמנת יתר בעולם תוך פחות מדור? במאמר שפורסם ב- Science ב- 23.11.18, שנכתב על ידי קריסטוף תאיס, Christoph A. Thaiss דוקטורנט במעבדתו של פרופ’ ערן אלינב (חוקר המיקרוביום ממכון ויצמן), מתוארים שלושה ממצאים המקשרים השמנה לסגנון החיים המודרני, ובשלושתן משחק תפקיד המיקרוביום במעיים.
תאיס אומר שבמאה האחרונה נרשמו שינויים דרמטיים באורח החיים האנושי, החל מדפוסי תזונה חדשים ועד לשיפור בהיגיינה ושינוי מחזורי שינה, אך המנגנונים המולקולריים והסלולריים שבאמצעותם גורמים סביבתיים אלה מניעים את בני האדם להשמנת יתר אינם ידועים במידה רבה. הנה 3 מנגנונים שכאלה, ולממהרים אומר ששלושתם מצביעים על מטבוליטים המתווכים את השפעת המיקרוביום על בריאות ותחלואת האדם. האחד מן המטבוליטים הוא רמת הסוכר, שאם הוא מוגבר הוא ‘פוצע’ את תאי האפיתל במעי, גם ברמות סוכר שהרפואה הלא מותאמת אישית מקבלת כתקינות.
המלצות:
א. כבר היום אתם יכולים לשלוט ברמת הסוכר בדם, ולא להסכין עם ערכים שמעל 100 בצום, הגורמים נזקים מיקרוסקופיים לרקמות שונות, דוגמת תאי האפיתל של המעי. אני אף ממליצה לחתור לערכים נמוכים מאלה – כמו שהיו לכם כשהייתם צעירים.
ב. לגבי חברת דייטו – פרי הפיתוח של חוקרי המיקרוביום של מכון וייצמן, ניסיתי ומצאתי שמדובר בפיתרון חלקי (רק למיקרוביום) המסייע לבנות תזונה מותאמת אישית – בצורה חלקית כאמור.
למי זה מתאים? למי שמעדיף להסתפק במה שיש, ולא לחכות לפיתרון מקיף יותר, הטכנולוגיות רצות מהר. זה תלוי באופי, וכמובן בסוג ועוצמת הבעיה. לא פשוט להתמיד בהיענות לאפליקציה. עבורי היא אמנם יצרה למידה ושינויי תזונה, אולם לא מתאים לי להזין לפני כל ארוחה שלי ולבדוק את תגובת הסוכר הצפויה.
מנגנון 1: שינוי ב- Microbiome כחלק מהשעון היומי
השעון היומי של הגוף התפתח כדי להתאים את הפיזיולוגיה של האורגניזם לתנודות הסביבתיות היומיות הנגרמות על ידי סיבוב כדור הארץ על צירו.
הפרעה בשעון היומי לדוגמה עקב עבודה במשמרות, דום נשימה בשינה, ג’ט לג בעקבות טיסות תכופות או חשיפה לאור מלאכותי במהלך הלילה, הן חלק מאורח החיים המודרני. הפרעות בשעון היומי נקשרו במחקרים אפידיולוגיים ובניסויים למחלות מטבוליות, כולל השמנה והיפרגליקמיה (סוכר גבוה בדם).
בניסויים גילו החוקרים שהמיקרוביום במעי של עכברים ובני האדם עובר תנודות המקבילות לשעון היומי על פני 24 שעות היממה. תנודות יומיות אלה כוללות מאפיינים מרובים של המיקרוביום (כגון הרכב הטקסונומי, תפקוד מטה-גנומי, הפרשת מטבוליטים, ומיקום במעי.)
התנודות היומיות בקהילות החיידקים במעיים משפיעות על השעון היומי של המארח, וכך על הפעילות המטבולית של הרקמות לאורך היום והמקצב היומי (צירקדי). הממשק מיקרוביום – מארח מתואר כמערכת דינמית העוברת תנודות שעתיות במהלך היום. הפרעות במערכת הזו עלולות לתרום להתפתחות השמנת יתר וסיבוכיה.
הפרעה בשעון היומי של המארח מעוררת את התפתחותה של קהילה מיקרוביאלית שונה אשר תכונותיה מסכנות את המארח בהשמנת יתר וחוסר סבילות לגלוקוז. נראה שהשעון היומי הוא עיקרון חדש באינטראקציות מיקרוביום-מארח, עם השפעה עמוקה על חילוף החומרים.
מנגנון 2: ‘זיכרון’ המיקרוביום בהשמנה חוזרת
אחד החסרונות הגדולים ביותר בדיאטה הוא העליה החוזרת במשקל באנשים שמנים שירדו במשקל, אפקט יויו.
תקופה של השמנת יתר בעכברים גרמה לשינויים ארוכי טווח בהרכב המיקרוביום שנמשכו גם לאחר שהם חזרו למשקל תקין. זו התנהגות דמוית זיכרון של המיקרוביום המתווכת את הנטיה של המארח שירד במשקל להאיץ את צבירת המשקל מחדש.
אפקט החזרה למשקל של השמנים שירדו במשקלם בעקבות זיכרון המיקרוביום הושג על ידי פירוק פלבנואידים תזונתיים, אשר הביא להפחתת הפעילות המטבולית של רקמת השומן והפחתת הוצאות האנרגיה. כאשר שיחזרו את רמות הפלבנואידים, הוצאת האנרגיה התנרמלה, והחזרה למשקל יתר התמתנה.
כרגע נעשים מחקרים על מניפולציה של מטבוליטים והמיקרוביום במעי כאמצעי להשגת ירידה ושמירה על המשקל בבני אדם.
מנגנון 3: ‘פלישת מיקרוביום’ בעקבות היפרגליקמיה
התופעה השלישית שתועדה היא רגישות מוגברת של אנשים שמנים וסוכרתיים לזיהום ולדלקת סיסטמית.
תאי אפיתל בדופן המעי מספקים מחסום המפריד בין חיידקי המעיים לבין מחזור הדם – שהוא סטרילי באדם בריא. בעכברים שמנים וסוכרתיים נמצא שהיפרגליקמיה כרונית הובילה לפגיעה במחסום האפיתל, ולמעבר מרכיבים חיידקיים מהמעי לזרם הדם, וכך לדלקת. ההשפעה המזיקה של רמות גבוהות וכרוניות של סוכר הייתה מתווכת על ידי תכנות מחדש של המטבוליזם של תאי האפיתל.
הממצאים האלה אומתו בבני אדם, אצלם נמצאה קורלציה חזקה בין קיום היפרגליקמיה כרונית לבין כמות התוצרים החידקיים במחזור הדם.
ממצאים אלה מצביעים על כך שקיים מנגנון המקשר בין השמנה לבין הסיכון לזיהום ברירית המעי ולדלקת סיסטמית. ניתן גם להסיק שלשליטה ברמות הגלוקוז עשויה להיות חשיבות מכרעת לאפשר הכלה מקומית של החיידקים במעי אצל אנשים סוכרתיים.
לקראת עתיד פוסטביוטי:
עבודת הדוקטורט הזו מדגישה את קיומן של דינמיקות בין המיקרוביום למארח המתפרשות על פני הזמן והמרחב, כגורם חשוב בהשמנת יתר. ניתן לשער שהשפעות אורח החיים המודרני על התפתחות השמנת היתר והתחלואה הנלווית אליה קשור בשינויים בדינמיקות הללו.
שלושת המאפיינים מצביעים על כך שהשפעת המיקרוביום על בריאות ותחלואת האדם מתווכת במידה רבה על ידי מטבוליטים (דוגמת פוליאמינים בשעון היומי, פלבנואידים ברקמת השומן, וגלוקוז על תאי האפיתל במעי).
לכן נפתח פתח לתפיסה טיפולית חדשה ורבת עוצמה: במקום להתערב בקהילת חידקיי המעי באמצעות פרביוטיקה ופרוביוטיקה, יתכן וניתן בעתיד להתבסס על מודולציה על המטבוליטים של המעי שמשפיעים ישירות על חילוף החומרים של המארח, פוסט-ביוטיקה.
חקר היקום הפוסט-ביוטי של מטבוליטים הנגזרים מהמיקרוביום ומווסתים את הפיזיולוגיה של המארח עשוי להניב תובנות מעניינות, שיאפשרו להבין, ואולי לצמצם את העלייה המהירה בהשמנת יתר בעולם.
איתכם ובשבילכן
ד”ר מיכל חמו לוטם
נובמבר 2018
ברוכים הבאים לביונד מדיסין, מגזין מקוון על עולם הבריאות העתידי, רפואה מותאמת אישית ובריאות דיגיטלית.
ד”ר מיכל חמו לוטם היא רופאת ילדים, יועצת אסטרטגית ומרצה המתמחה בחדשנות רפואית, ובהובלת שינויים וניהול בעולם ממהר.
היא מייסדת אושיה – נשים מובילות בריאות. יזמית ומנהלת בכירה: כיהנה כסגנית נשיא לחדשנות בשיבא, כמנכ”לית המכון למנהיגות וממשל בג’וינט, וכמנכ”לית מייסדת של ארגון בטרם לבטיחות ילדים.
מוזמנים למסע לרפואת העתיד – היא כבר כאן.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!