אחרי כמה ימים בנסיעות ברכבת התחתית בניו יורק לא היה לי ספק – אנשים רוצים להתחבר ישירות עם מוחם לסלולרי. רוב האנשים יעבור לקליטת ישירה דמויית “וויפי למוח” ברגע שזה יתאפשר. בעוד רובוט הינו מכונה לא אנושית, ואנדרואיד הינו רובוט שנראה בדיוק כמו בן אדם, סייבורג הוא אדם שהושתלו בגופו חלקים רובוטיים. באנגלית Cyborg קיצור של “אורגניזם קיברנטי”
הסייבורגים כבר כאן!
מיליוני אנשים עוברים השתלות של איברים כגון מפרקים מלאכותיים, מסתמים, קוצבי לב והיום גם ידיים ורגלים רובוטיות. אפשר לראות חיבורים אדם מכונה שנעשים באמצעות איתור קצוות עצב חופשיים וחיבורם מלאכותית לשרירים. כאשר השרירים מתכווצים הם מסמלים לגפה המלאכותית לנוע, כפי שניתן לראות בסרטון הבא. דרך נוספת היא השתלות אלקטרודות תת עוריות באותם אזורים המעבירות שדרים חשמליים לגפיים המלאכותיות:
כיום עובדים על יכולות הפוכות – שלא רק המוח ישלח פקודות תנועה לגפה המלאכותית, אלא הגפה המלאכותית עצמה תייצר תחושות אותן היא תשלח חזרה כשדרים למוח – למשל שכוס הקפה חמה, או השיער של הילד רך ונעים.
כיום מסתובבים בתוכנו מליוני סייבורגים, חלקם אנשים עם מוגבלויות שהטכנולוגיה משנה את חייהם לחלוטין, חלקם חולים הנזקקים לחיזוק החיצוני על מנת לשפר את תפקודם. אבל חלקם, למשל פרופ יו הר מ MIT, המהלך על רגלים ביוניות, רואים עצמם לא כדיסאיבלד (נכים) אלא כ”סופר-איבלד”. הם רואים בנכות אמצעי לשדרוג עצמי. המהלך על רגלים ביוניות, רואים עצמם לא כדיסאיבלד (נכים) אלא כ”סופר-איבלד”. הם רואים בנכות אמצעי לשדרוג עצמי.
ויש חלוצים שבחרו להפוך לסייבורגים – לא מסיבות רפואיות. כמו האומנים מון ריבס וחברה ניל במאמר המרתק הזה. הרקדנית מון ריבס השתילה חיישן במרפקה שאיפשר לה, למרות היא גרה בניו יורק, לחוש ברעידת האדמה בנפאל. היא פיתחה את החיישן כחלק מהמחויבות האקולוגית שלה. שותפה עיוור הצבעים ניל הלך רחוק יותר והשתיל בגולגולתו אנטנה שמתרגמת צבעים לצלילים. בעשור האחרון הוא חי את חייו כאשר האנטנה משדרת את הקולות ישירות למוחו 24 שעות ביממה, וחיבר את האנטנה ללוויינים בחלל ולאינטרנט, כך שבני אדם מכל מקום בעולם וביקום יכולים ״לשלוח״ מסרים קוליים או ויזואליים היישר למוחו.
כולנו סייבורגים
וברגע שהתחברנו למכשיר הדיגיטלי – כל אחד מאיתנו הופך קצת סייבורג מבחירה.
אמבר קייס אומרת בסרט נפלא וקצר בטד ש”כולנו כבר סייבורגים”. ובעוד בעבר המצאנו מכשירים להרחיב את יכולות הגוף שלנו, כיום היכולות שאנו ממציאים מרחיבות את יכולות המנטליות שלנו.
השלב הבא – זהות דיגיטלית וירטואלית
השאלה המעניינת היא לאן פנינו. אחרי כמה ימים בניו יורק לא היה לי ספק – אנשים רוצים להתחבר ישירות עם מוחם לשפע שמציע העולם. כבר כיום מפוזר ברשתות מידע אדיר על כל דבר, שאליו אנו מתחברים באמצעות מכשיר עם או בלי אוזניה. אבל חשוב להבין שיש בעולם המערבי טונות של מידע דיגיטלי עלינו. ככל שאנשים צעירים יותר אחוז גבוה מחייהם מכוסה בדיגיטל.
לכן, מעבר לסייבורגים ולרובוטים, אנחנו יכולים להתחיל לחשוב על זהות דיגיטלית משוכפלת שלנו.
במאמר חשוב בוול סטריט ג’ורנל דובר על עתיד (לא רחוק) בו כל הדטה שלנו ירוכז במעין “בנק דטה” שאנו נבחר, ורק לנו תהיה גישה לזהות הדיגיטלית הזו. למי שזה נשמע מוזר מזכיר המחבר שפעם היה נראה לנו מוזר שגוף כלשהוא יחזיק בכסף שלנו, וכיום זו שגרה. גוגל פייסבוק אמזון פייזסוק ודומיהם מחזיקות את המידע עלינו, מתחרות ביניהן על המידע שלנו ונותנות לנו נגישות חלקית בלבד. סירי קורטנה וגוגל נאו הם נסיונות כלכליים וחלקיים לעשות זאת, אבל הגיע זמן שאנחנו נוכל לבחור מי עושה זאת עבורנו, עם כלל המידע, ובמטרה לתת לנו שירותים, לא למכור לנו או למכור על חשבוננו פרסום.
שירותי בנק המידע האישי
כאשר הבנקים הדיגיטליים יוקמו נוכל להנות מהרבה יתרונות, למשל לא נצטרך להתראיין למקומו עבודה רבים או לצאת להמוני דייטים למצוא מישהו מתאים – האלטר אגו הדיגיטלי שלנו יעשה סינון ראשוני במקומנו.
וודאי כל השירותים הטכניים כגון הזמנת מקומות במסעדות, טיסות, פרחים לשבת ואוכל בריא, וכמובן תזכורת על בדיקות שגרה, מעקב רפואי ותורים, וניהול היומן שלנו. הכל בדיוק לפי טעמנו ההחלטות שלנו, ובהתייחס לבחירות העבר שלנו. כבר כיום פייסבוק יודע להגיד לי שנראה שזהות בדויה השתלטה לי על החשבון – רק לפי שינויי התוכן והמדינה.
אין קושי טכנולוגי בדרך לחזון של יצירת זהות דיגיטלי וירטואלית שתשרת אותנו ולא את ענקי האיטרנט. כל שנדרש הוא סרבר אחד שירכז דרכו את כל הפעילות הדיגיטלית שלנו.
לגבי השאלה מי היא הזהות הדיגיטלית ואיך היא מתקשרת לסייבורגים? זה דיון מרתק נוסף.
בעתיד נוכל להתייעץ עם האלטר הדיגיטלי בהחלטות חשובות, למשל לבדוק המלצות כגון ניתוח או שינוי אורח החיים, ולהפקיד בידיו החלטות פחות חשובות לנו, הרי הוא יכיר אותנו יותר מכל אחד אחר.
השלכות על רפואה ובריאות
החלטות על בריאותנו הן מהקריטיות ביותר שאנו מקבלים, על בסיס מידע חלקי.
כבר כיום יש עשרות חברות כמו HLI הממפה חלקים מהמידע האישי הרפואי שלנו (ריצוף גנום, מיקרוביום, מטבולום ועוד) ונותנת ייעוץ פרטי. כרגע זה מחלות, וגם מה ניתן לעשות הן מבחינת אורח חיים בריא, בדיקות שגרה, והתערבויות תרופתיות או אפילו במיקרוביום שלנו.
כל אחד יחזיק בזהות רפואית בריאותית אישית ורבת שכבות, שתכלול:
- מידע ממופה אישי – גנום, מיקרוביום מטבולום, (קיים)
- בדיקות מעבדה וסריקות גוף תקופתיות. (קיים)
- מידע חברתי מהרשתות שלנו, מהחיפושים והקניות שלנו. (קיים)
- מידע פיזיולוגי שוטף כגון דופק, לחץ דם, כמות התנועה, ועד רמות סוכר שינותרו באופן שוטף 24/7. חלק גדול כבר קיים היום באמצעות אפליקציות וטכנולוגיות “לבישות”
- מידע רפואי – ממאגרי מחקרים דוגמת סמנטיק סקולר החדש שמפותח ב AI2 שהוא מכון פול אלן לאינטליגנציה מלאכותית בהובלת פרופ אורן עציוני. עציוני אגב סיפר לי כי הפיתוח שלהם כבר מביס את גוגל סקולר, (שאינו מאד כלכלי לכן גוגל לא עדכנה אותו כבר 10 שנים), אלא אם הענק יתעורר וישדרג את הכלי הזה.
מה שלא קיים הוא החיבור בין כל שכבות המידע הללו, ביום בו הן תיצורנה אינטגרציה בינן לבין עצמן, ובינה מלאכותית תסייע לנו להבין את ההשלכות עלינו ועל בריאותנו – הדרמה תהיה רבה. אגב המידע הזה צריך להיות רק בחזקתנו, ואנחנו צריכים לחשוב טוב טוב האם, למי, ולאיזה חלקים ממנו לתת נגישות. ברור כי לא נרצה אוטומטית שחברת הביטוח שלנו תדע – ומיד תעלה את הפרמיה….
ומה מקומו של הרופא? דיון נפרד, אבל תמיד טוב להיוועץ בו על הבחירות וההחלטות הרפואיות, כמובן אחרי שניוועץ באלטר אגו הדיגיטלי שלנו….
שלכן ובשבילכם
ד”ר מיכל חמו לוטם
נובמבר 2015,
עדכון מרץ 2017
מאמרים קשורים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!