לְמַסְגֵּר אוֹר
זוֹ תְּרוּפָה בִּפְנֵי הַחֹשֶׁךְ
שֶׁתָּמִיד יֶשְׁנוֹ שָׁם,
לִפְנֵי אַחֲרֵי אוֹ בְּתוֹךְ הָאוֹר מַמָּשׁ.
__
גַּם בְּתכנוֹ.
__
לְמַסְגֵּר אוֹר.
זוֹ יְכֹלֶת שֶׁל אוֹפְּטִימִיּוּת
כָּךְ שֶׁלֹּא נִתְעַיֵּף
מִלִּבְרֹא עוֹלָם יוֹתֵר טוֹב
לַמְרוֹת שֶׁבְּלִי חֹשֶׁךְ אֵין אוֹר
בְּלִי שֵׁפֶל אֵין פִּסְגָּה
וּבְלִי הָרַס אֵין יְצִירָה.
__
לְמַסְגֵּר אוֹר
זֶה לָדַעַת
וּלְהַפְנִים
בְּעָמְקִי הָעֳמָקִים שֶׁל הַלֵּב
שֶׁגַּם הַדְּמָעוֹת הַמְּלוּחוֹת
משתברות לְקַרְנַיִם מוארות
__
לְמַסְגֵּר אוֹר פְּנִימִי יוֹתֵר קָשֶׁה
בְּשָׁעוֹת שֶׁהַחֹשֶׁךְ מַקִּיף
בַּחוּץ וּבִפְנִים.
אֲבָל אָז נְשִׁימָה עֲמֻקָּה עוֹזֶרֶת –
עוֹצְמִים אֶת הָעֵינַיִם,
מַזְמִינִים אֶת הָאוֹר
מְמַסְגְרִים
וְרוֹאִים אֵיךְ מְעַט מִן הָאוֹר
דּוֹחֶה אֶת הַחֹשֶׁךְ
__
וְכַמָּה מְשַׂמֵּחַ שֶׁהַהֵפֶךְ אֵינֶנּוּ נָכוֹן.
__
מוקדש לליטל שמר חיים שהמליצה לי “למסגר אור” כמעשה שאעשה השנה – שנתי ה – 50
כשליטל קראה את השיר היא כתבה לי: איזה יופי… וכמה מרגש… אבל עם תצלום שלך זה יהיה מושלם…
על זה השבתי לה: “אין מושלם בחיים ליטל – ממסגרת אור מנוסה שכמוך ודאי יודעת.
אומנותי במילים, אומנותך בתמונות…. וביחד אולי, לרגע, נלכוד את השלמות”
__
ועוד אני מקדישה את השיר ברגשי תודה לחנה מוסקוביץ גרטנר, שהמליצה לי “לכתוב שירה” בשנתי ה – 50 והחזירה אותי לתחביב ישן, ואולי גם סייעה לי “לצאת מן הארון” של המשוררים.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!