“אמת טריביאלית זו אמת שהיפוכה שקר, אמת עמוקה זו אמת שהיפוכה אמיתי לא פחות”, הוקסמתי מאמירתו של תומס מאן, והחילותי לחפש דוגמאות לאמיתות עמוקות, שהן גם הפוכות, למשל החיים הם בשפע – החיים הם במחסור.

החיים הם בשפע

“איזהו עשיר – השמח בחלקו”, (חז”ל אבות ד,א).

שפע פנימי: 

הדברים החשובים ביותר בחיים לא מחסירים אחד את השני אלא מרבים אחד את השני:

  • נתינה: ככל שנותנים יותר מקבלים יותר, הון חברתי לדוגמה הוא הון המרבה את עצמו בהינתנו.
  • עוצמה: עצמה בשונה מכח מתאפיינת בכך שככל שאתה נותן יותר יש לך יותר, בעוד שכוח הוא משחק סכום אפס, גם היא מכפילה את עצמה, ככל שנותנים יותר מתעצמים יותר.
  • אהבה וחברות יש בשפע
  • צחוק הנאה ושמחה רק מגבירים את האושר
  • מי שנותן כבוד מקבל כבוד

שפע חיצוני:

  • אנחנו צריכים רק מעט מאד רכוש, 90% מהרכוש שאנו צוברים בחיינו מיותר, ומספק תשוקות לחומר ולא צורך אמיתי.
  • הטבע מעמיד לרשותנו יופי אין סופי, ואינסוף רגעי קסם. מהזריחה כולנו יכולים להנות, וכך גם מריחו וקולו של הגשם.
  • חכמה ועניין ניתנים לחלוקה המרבה עצמה, ספר טוב או סרט אפשר להעביר ולקרוא אינסוף פעמים.
  • האש מאירה לנו, מדליקה אחרת ואינה חסרה.
  • כל דבר חי מתרבה ונותן לנו עוד, הצמחים שלנו יוצרים חדשים, וכל גנן חובב יודע כיצד להרבות חלק מצמחי גינתו.

שפע

החיים ועולם במחסור: “החיים הם משחק סכום אפס”  

החיים הם מחסור פנימי: התשוקה לחומר גורמת לכך שכל המרבה מילויה רוצה עוד ועוד. צורך לחומר אינו ניתן למילוי, קבלת הדבר יוצרת מעגל השתוקקות לעוד חומר, ותחושת חוסר שלעולם אינו מתמלא. הרצון ‘לבלוע’ את המציאות מיילד חווית מחסור פנימי, סבל וכאב.

הדברים החשובים הם במחסור, ואין מספיק לכולם:

  • במשפחה ובקבוצה: רק אחד יכול לקבל את הבכורה.
  • כוח ושליטה הם משחק סכום אפס: תמיד על חשבון אחרים.
  • אפילו האהבה היא נכזבת, ואם לא הרי תמיד אחד מבני הזוג אוהב יותר מן השני.

החומר מצוי במחסור: המחסור אינו רק חויה פנימית, המשאבים באמת מתכלים:

  • משאבי כדור הארץ, אנרגיה, מזון, טבע
  • הכסף והרכוש מוגבלים, למי שיש זה תמיד על חשבון מי שאין לו

ובקצרה: התשוקה לרוח אצל אנשים שחיים בערנות מלאה ומתוך חיבור פנימי עמוק, הופכת את פרדיגמת השפע לבסיס לקיום. אפשר לחיות חיים שלמים מתוך חווית רווחה ושפע, המחליפות את פרדיגמת ה’משחק סכום אפס’. אפשר לתת את כל מיטבנו לעולם בנדיבות ובלי מחסור. זוהי תחושת השפע שהיקום העמיד לכל מי שחיי את חייו נכון ובאיזון. הסיבה שהחיים בנקודת איזון מדויקת יכולים להיות שפע היא שכשנותנים גם מקבלים חזרה את כל מיטבו של היקום, ונוצר מעגל קסם של אהבה וסיפוק גדלים והולכים.

ועכשיו תיבחרו– איזה חיים אתם רוצים לעצב לעצמכם ולחיות, של שפע או של מחסור?

ובאותו עניין – ב 11.6.2012 התפרסמה במגזין הדמרקר רשימה של ידידי שמוליק מרחב,  שמה “האם אתה לוקח או נותן”. אני חושבת שמי ש”נותן” מצליח לחיות בפרדיגמת שפע, ומי ש”לוקח” חי, לצערו בעיקר, בפרדיגמת מחסור. אתם מוזמנים לקרוא  את הטור של שמוליק בקישור הבא.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *