רפואת העתיד: סיכום שבועי, תובנות מכנס, וטיפ פשוט למניעת מוות מוקדם

לפני מספר חליתי ושכבתי בבית. שלושה חודשים לא יכולתי לזוז. זה קרה מרוב לחץ ועומס בעבודה. למזלי זה היה הפיך, אבל הבנתי שמרוב סטרס יש סיכון שאפתח סרטן או משהו נורא, והתפטרתי.

בכתבה הבאה אביא (לראשונה, פיילוט) סיכום של מה התחדש השבוע ברפואת העתיד (הקישורים רק בעברית); אמשיך ברשמים מכנס בריאות 2050 של ארגון הרוטרי שעסק ברפואה דיגיטלית ומותאמת אישית; ואסיים במשהו פרקטי שקשור בצמצום סטרס בעולם ממהר, לרבות טיפ שלוקח בדיוק 15 שניות ביום ויסייע לכם מניעת מחלות כרוניות והארכת תוחלת החיים הבריאה….

נתחיל – מה חדש השבוע בעולם של רפואת העתיד:

השעון החדש של אפל כולל אק”ג, והפיצ’ר הזה שרק יצא לשוק כבר אבחן פרפור פרוזדורים ואולי אף הציל חיי משתמש שלא ידע על הפרעת הקצב שלו; בסין מוקמת מרפאה אוטומטית, המאבחנת ומטפלת במעל 2000 מצבים רפואיים ללא מגע יד רופא; ובניגוד לסינים אני טוענת שרובוטים לא יחליפו רופאים, אמרתי זאת בראיון לאפוק טיימס, אך למרות זאת בחרו לצערי בכותרת הפרובוקטיבית והלא מדויקת “הרופא הבא שלך יהיה רובוט“.

ההערכה שלי על אורך חיי מקצוע הרפואה יחסית למקצועות אחרים מבוססת על ניסיוני המקצועי, אבל לא רק. היא מבוססת גם על הערכתם של מיטב המוחות המומחים בבינה מלאכותית ברחבי תבל. כאשר נשאלו אותם מאות מומחים ב AI “מתי תהיה לנו בינה מלאכותית אמיתית”, החציון של המשיבים הראה שיש עוד זמן, בינה ברמות של מוח אנושי העריכו מאות מומחים, תקרה בסביבות שנת 2100.

חשוב לזכור שלא מדובר רק במהפכת הבינה המלאכותית, השינוי ברפואה נסמך על העולם הדיגיטלי ועל עוד מעל 15 תחומים טכנולוגיים משבשי מציאות השועטים אלינו בבת אחת.

אחד התחומים הללו הוא מהפכת הגנום האנושי – DNA הוא תוכנת החיים. שפה המורכבת ארבע אותיות (בסיסים). האנושות פיתחה בשנים האחרונות שלוש יכולות משמעותיות בנושא: הראשןנה – ריצוף DNA, השניה – עריכת גנים באמצעות טכנולוגיית קריספר קאס 9, וכבר נולדו לאחרונה שתי תאומות בסין שנעשתה מניפולציה אצלן בגנים, שתועבר לדור הבא…. והשלישית – יצור סרטי דנ”א בהזמנה, למשל על ידי הדפסת תלת מימד. באנגליה , כך מספר אורי גורן, הצליחו לעמוד ביעד שאפתני הקשור ליכולת הראשונה של ריצוף גנום, ופענחו 100,000 גנומים של אנשים שחלקם חולי סרטן, וחלקם חולים במחלות יתומות בכתבה חשובה בבלוג שלו איפוכונדר. גורן מאיר חלק מהתהליכים האדירים באנגליה ובמדינות אחרות שחותרות ליעדים דומים בקרב האוכלוסייה שלהן, דבר המהווה מחד בסיס לרפואה מותאמות אישית, לרבות למחקר ופיתוח תרופות מותאמות אישית, פרפמקו-גנטיקה ועוד. בפוסט אחר גורן אף מתייחס ל- helix store, זירת סחר המאפשרת לכם להפקיד את הדנ”א שלכם, ולבדוק אותו מקטעים מקטעים בכל פעם – כשיש שאלה רלבנטית עבורכם. אני טרם ניסיתי אותם, אשמח לשמוע ממי שכבר צבר ניסיון.

כל זה מתחבר חזק למניעה מותאמת אישית, במודל אותו הצגתי בשבוע שעבר כספקטרום:

1. בריאות מותאמת אישית: למשל התאמת התזונה לגנום או למיקרוביום.
2. איתור אנשים בריאים אך בסיכון מוגבר לפתח מחלה
3. איתור מוקדם של מחלה קיימת שטרם התבטאה קלינית, הוא גם חלק מהספקטרום של מניעה מותאמת אישית, ומאפשר אבחון למרות שלמטופל.ת עדיין אין כל סימפטומים. השבוע לדוגמה אנו שומעים על קבוצת חוקרים שפיתחה שיטה לאבחון מוקדם, עוד לפני פרוץ הסרטן, של גידול בשם מיאלומה, סרטן הדם השני בשכיחותו, באמצעות מיפוי גנטי אישי. המאמץ משותף של מדעני מכון ויצמן ורופאים המטו-אונקולוגיים הביא לפיתוח שיטה חדשה לאבחון גנטי באמצעות בדיקת דם עוד בשלב הטרום – ממאירות. הדבר יאפשר טיפול מותאם לחולי סרטן הדם מסוג מיאלומה, על-פי מאפיינים גנטיים חדשים וייחודיים של תאי הגידול
4. זיהוי מוקדם של החמרת מחלה שכבר ידועה, כמו למשל הדיווח על חברת ביונד ורבל, שפיתחה אלגוריתם לחיזוי (ומניעת) מות מאי ספיקת לב.
5. איתור וצמצום מגפת רפואת היתר.

נמשיך בכנס בריאות 2050, קצת כיוון לאן כל זה הולך:

מה שעוד קרה בשבוע (טוב שבועיים) האחרונים הוא שהנחיתי את כנס בריאות 2050 בנהריה, ונתתי הרצאת מליאה על רפואת העתיד ושינוי הפרדיגמה ברפואה. המרצה השני, הגנטיקאי וחוקר הזקנה פרופ גיל עצמון דיבר על “חיים ללא קץ”. עצמון יצר הבחנה בין זקנה אקספוננציאלית לזקנה לינארית/ קווית. בליניארית רואים עלייה עקבית בתוחלת החיים (הנתונים מראים שאצל גברים תוחלת החיים עולה בכל שנה בכ- 2.5 חודשים, ואצל נשים היא עולה בכ- 3 חודשים). זיקנה אקספוננציאלית לעומתה תביא לקפיצה בתוחלת החיים אל מעבר לרף המוכתב על ידי הגנטיקה (כ 120 שנה), ל- 150 שנים, ולאחר הסינגולריות אף לכיוונים של מאות שנים – כמו מתושלח ומעבר לו. החתירה לזקנה אקספוננציאלית תשנה את המין האנושי למשהו לא מוכר, הומו –דיגיטל.

זקנה אקספוננציאלית הציע עצמון, תקרה באמצעות הטכנולוגיות החדשות והשילובים ביניהן, למשל עריכה ושיבוט גנטי. כאן המקום להזכיר את המונח Longevity Escape Velocity – המתאר מציאות בה אנו מאריכים את החיים מספיק עד שבכל פעם תגיע טכנולוגיה אחרת שתאפשר להאריכם בעוד פרק זמן וכך הלאה.

פרופ פרופ’ יעקב בורנשטיין –  מנהל האגף לבריאות האישה בבית החולים דיבר בכנס על השינוי בדרכי הרבייה  האנושית, ושאל האם האנושות תוותר על הסקס ותעדיף  ריבוי מלאכותי. בורנשטיין סיפר על בנק זרע דיגיטלי, בו הזרע מסווג ונשמר לפי פרמטרים פנוטיפיים – תיאוריים של התורם, ובו לא רק מספקים תמונות התורם בבגרות ובינקות ותכונותיו, אלא אף בודקים גנוטיפיים, קרי מרצפים את הדנ”א שלו.

בורנשטיין הזכיר את הסרט Google Baby המתאר כיצד מיצרים תינוק במייל (בדואר, בטלה רפואה, ובאמצעות נשים הודיות חסרות אמצעים). לאחר צפייה בטריילור של הסרט על מיקור חוץ של ההריון התכווצה לי הבטן (ראו בסוף הפוסט, צפיית חובה), וחשבתי כמה חשוב היה שפרופ’ שאול שאשא, המנהל המיתולוגי של המרכז הרפואי הגליל המערבי, סיכם בשיח על ההיבטים האתיים. העולם הממהר הוא עולם לא פשוט בכלל.

ואסכם במשהו חשוב שאתם יכולים לעשות

ככל שהעולם ממהר ומסתבך אני מחפשת דברים פשוטים שאפשר לעשות. אחד הדברים הכי חשובים הוא צמצום הסטרס. לחץ הוכח כמקצר טלומרים, המצויים בקצות הכרומוזומים, ושחיקתם מעידה על הגעה לתום יכולת ההתחלקות של התא, קרי סיום חיי התא. המשמעות היא שלחץ מקצר את חייכם.

לא במקרה פתחתי וסיפרתי שלפני כמה שנים התפטרתי מתפקיד שהיה חשוב ויקר לי, הייתי מנכ”לית מכון אלכא למנהיגות וממשל בג’וינט. העזיבה הייתה כואבת ברמות שקשה לתאר, אולם עשיתי זאת כי רציתי לצאת מסיר הלחץ, במטרה לשמור על בריאותי, חיי ומשפחתי.

יוגה, מדיטטציה צ’יקונג, או הליכות ברגל בטבע, שחיה או ריקוד – תבחרו מה עובד בשבילכם.

והכי פשוט – תתחילו בנשימה עמוקה אחת, נשימה ארוכה, מלאת עומק ומיקוד – וכבר חזרתם לרגע הזה. היא משחררת הורמונים מיטיבים הלוחמים בהורמוני הדחק ומצמצים סטרס

איתכן ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

13.12.18

לטריילור לסרט גוגל ביבי