העולם ממהר – צריך ללמוד להאט

רוב מי שיתחיל לקרוא את המאמר הזה – לא יסיים

אנו מצויים בעיצומה של המהפכה התעשייתית הרביעית, שכוללת לדוגמה את מהפכת המידע – ה”דלק” של הדור שלנו. עברנו מקצב הכפלת ידע של כל 5 שנים (בעשור הראשון לאלף), לקצב הכפלה שהתקצר לכל שנתים ב 2013, וב 2016 אמר סמנכ”ל החדשנות של יב”מ כי 90% מהמידע נוצר בשנתים האחרונות. הקצב הולך וגובר. קשה למצוא זמן לקרוא את כל המאמרים והפוסטים החשובים לנו.

וזה לא רק קצב יצירת המידע…

העיתונאי תום פרידמן מדבר בספרו “תודה שאחרת” על עולם של שינויים אקספוננציאליים – שמשתנה במהירות רבה. “רפואה אקספוננציאלית” הוא גם שמה של תוכנית הרפואית היוקרתית של אוניברסיטת הסינגולריות, שיתוף פעולה בין גוגל ונאסא בהובלת ריי קורצוייל ופיטר דיאמנטיס, בה השתתפתי פעמיים. תום פרידמן טוען כי 3 גורמים שלובים משנים לחלוטין את פני העולם – שינויים טכנולוגיים המחוללים שינויים סוציולוגיים, הגלובליזציה (המואצת אף היא בשל הטכנולוגיה), ושינויים דמוגרפיים, שהם בסיס לחיזוי עתיד בחלק מהמודלים המובילים של עתידנים. הייתי מציינת שלא ניתן לחזות עתיד במציאות כזו, ומוסיפה את השינויים החברתיים שחלים בעקבות הקצב, הטכנולוגיה,והעובדה שהעולם המחובר.

גם קלאוס שוואב, מייסד ה – World Economic Forum אומר בספרו רב המכר ה”מהפכה התעשייתית הרביעית”. שאנו בעיצומה של מהפכה רביעית שמתאפיינת בקצב שינוי אקספוננציאלי. הוא טוען שאם המהפכות התעשייתית הקודמות הביאו את מנוע הקיטור, החשמל, והטלה-קומוניציה, המהפכה המהפכה התעשייתית הרביעית תמזג בין הפיסיקלי, הדיגיטלי והביולוגי.

אני חוזרת – תמזג בין הפיסיקלי, הדיגיטלי והביולוגי!

המשמעות היא שהטכנולוגיות הולכות ומטשטשות את הקווים בין העולמות, ובעתיד – את האנושיות שלנו.

גם החוקר והמדען ריי קורצוייל המדבר על המיזוג ההדרגתי שהחל בין אדם למכונה, או בין חשיבה ומערכות ביולוגית לבין הטכנולוגיה והבינה המלאכותית.

בספריו קורצוויל מדגים על פני עשרות גרפים לוגריתמיים את קצבי השינוי האקספוננציאליים לאורך ההיסטוריה, וגם קצב אקספוננציאלי זה מאיץ. זה ניכר גם בהתקצרות משכי הזמן בו שינויים “משתרשים” במציאות. הדיבור התפשט בעולם משך עשרות אלפי שנים, הכתב משך אלפי שנים, האינטרנט משך עשור או שנים והסלולר החכם תוך שנים בודדות. מציאות זו גם הביאה לכך שמיליארדי אנשים מחוברים ביניהם באמצעות מכשירים ניידים בעלי כושר חישוב חסר תקדים, כאשר כושר האחסון והנגישות למידע הוא בלתי מוגבל. רפואה דיגיטלית ורופא זמין בכף ידנו.

השורה התחתונה – אנו חיים בעולם ממהר.

הקצב הזה משפיע בצורה אדירה על כל היבט והיבט בחיינו. ובעיקר חשוב לזכור שאמנם קצב השינוי גובר – קרי עולם אקפוננציאלי, אך הוא פוגש אנשים עם מוחות קבועים – מערכת ההפעלה שלנו לא שודרגה מעל 70,000 שנים.

מה קורה לנו כשהעולם ממהר ואנו בנויים לקצב של הטבע ומעגליו שנעים על פני שנה חודש ויממה, ולא בקצב אינסופי? דוגמאות למשמעויות של עליה בקצב השינוי:

1. בעולם ממהר השאלה העיקרית היא “כיצד להאט?”
2. בעולם ממהר – פער הדורות גדל
3. הצורך ללמוד מתחזק, אולם השאלה היא מה ללמוד, וכיצד לקבל מידע ממקורות מתוקפים.
4. ולגבי מיומנויות – מה חשוב ומה פחות? לדוגמה – האם ללמוד לנהוג בעולם בו מכוניות אוטונומיות נכנסות לחיינו בקרוב?

הצורך להאט הוא אתגר גדול

מחד על בני האדם ללמוד למהר – לבחור בחכמה את מקורות המידע שלהם שיהיו מהימנים, כי הרשת מלאה זיבולי שכל. ראו לדוגמה את חברת CureFacts). מאידך על מנת לשמור על הבריאות, להימנע מסטרס – מחלה קשה וקטלנית – חייבים ללמוד להאט.

ההאטה היא דרך לאיכות חיים, היכולת לחיות בערנות בתוך הרגע הזה, לחוות חוויות – נמצאה על ידי ניק מרקס כאחת מחמשת הדרכים לאושר ואיכות חיים. לא במקרה המינדפולנס הופך פופולרי, תנועת ההאטה תופסת תאוצה, ומיליוני בני אדם מתרגלים יוגה. אנחנו חייבים לעצמנו את היכולת לחוות חוויות ולהיות נוכחים, וזה קשה יותר ויותר כשכל כמה שניות דעתנו מוסחת עקב צפצוף.

ההסחות מורידות לבני האדם 10 נק ב IQ

הטכנולוגיה גורמת הסחות דעת חוזרות ונשנות. עוד ועוד מחקרים מצביעים על חוסר היכולת של עובדים להשיג התקדמות משמעותית בעבודתם בגלל שטף ההסחות והמשימות הבלתי פוסק של חיי העבודה המודרניים. יש עלייה דרמטית במספר האימיילים עליהם אנשים נדרשים לענות מדי יום, בכמות הודעות הטקסט מפרטים ומקבוצות, ועליה בפלטפורמות דרכן ההודעות מגיעות. הזמינות הפכה לברירת המחדל, ומשמעה היווצרות תרבות של מולטי־טאסקינג.

זה לא בריא!

חוקרים רבים מוכיחים כי המולטיטסקינג הוא אשליה, שהוא פוגע בתפקוד ובהישגים.

ד”ר רון פרידמן מבקש מאיתנו לדמיין שאנו במטבח, ומגלים כי חסר מצרך. מה שנעשה הוא שנצרף אותו לרשימת קניות ולא נרוץ בכל פעם לסופר, כי העלות של ריצה לסופר ברורה לנו. פתיחת הודעות מיד כשהן מגיעות משולה לריצה לסופר בכל פעם שחסר מצרך, רק המחיר פחות נראה לעין והרבה יותר יקר. כשרצים לסופר משלמים בדלק ובזמן, ואילו כשמוסחים משלמים בפוקוס וריכוז.

פרידמן מתייחס למולטיטסקינג כעולה לנו כעשר נקודות של IQ!

בנוסף הוא אומר שהחזרה למצב הריכוז והזרימה לוקחת 15-20 דקות. המון זמן עבור כל הסחה.

מנגד מצוי הפיתוי. לכן האתגר הגדול הוא להאט, להתמקד, לחיות בערנות. גם עם המשמעות היא להתנתק מהמייל, להשתיק את הסלולרי או להרחיק אותו, ולפנות זמן שקט.

מולטיטסקינג הוא פיקציה, אשליית פוטנטיות הגובה מחיר כבד – של פגיעה קשה ביכולת הריכוז והחשיבה המעמיקה.

המוח שלנו אינו אקספוננציאלי, הוא נוטה לחשוב כי “מה שהיה הוא שיהיה”. קשה לנו עם המהירות הזו –

בעולם ממהר חיוני ללמוד להאט.

שלכם ובשבילכן

ד”ר מיכל חמו לוטם

פברואר 2017

המהפכה התעשייתית הרביעית – סרטון