ד”ר מיכל חמו לוטם, רופאה ויועצת אסטרטגית לעולם הרפואה העתידי וחדשנות ברפואה, בוגרת אוניברסיטת הסינגולריות, שכיהנה כסגנית נשיא לחדשנות במרכז הרפואי שיבא, מספרת בהרצאתה על התמורות של עולם הרפואה והשלכותיהן על המטופל, ארגוני הבריאות והחברה כולה:

“בשנת 2030, יסתכלו על הרפואה של היום כמו שאנחנו מסתכלים על הרפואה של לפני 100 שנה. בהרצאה על עתיד הרפואה נצא אל מחוץ לגבולות הזמן והמקום כדי להתבונן בשינויים העוברים על עולמנו ולהרחיב את המבט על השלכות על בריאות ורפואה” אומרת ד”ר מיכל חמו לוטם.

מה הסיבות לשינוי?

“אנחנו נמצאים בעיצומם של שינויים אשר ‘מפרקים’ לגמרי את עולמנו, כפי שאנו מכירים אותו. אנו נכנסים לעולם חדש, עולם ממהר, והרפואה לא תהיה עוד כבעבר. מקצוע הרפואה ישתנה, מקומה יעבור מבית החולים הביתה, נעבור לרפואה מותאמת אישית – התרופות, המניעה וכמובן הטיפול יותאמו לביולוגיה של כל מטופל, וגם לפסיכולוגיה שלו.

במקביל תוחלת החיים תעלה:

במהלך 36 שנים (1980-2016) הוספנו 10 שנים לאריכות ימים. לכן חישוב לינארי מביא אותנו להערכה שתוחלת החיים הממוצעת בעולם המערבי תגיע בשנת 2045 לגיל 95 לערך, ולא מעט אנשים יאריכו מעל גיל 100. אני מעריכה שנראה גם אנשים בני 130 -150. בהמשך צפויה קפיצת מדרגה נוספת ואקספוננציאלית בתוחלת החיים, עד מיזוג אדם ומכונה (סייבורגים). החוקר והמדען ד”ר אובריי דה גריי טבע את המונח Longevity Escape Velocity, קרי בכל פעם הארכת חיים עד השלב הבא של התפתחות המדע והטכנולוגיה, תביא לסייבורגים, השלב הבא באבולוציה, שיאפשר חיי נצח:

בינתיים עלינו לעבוד בהארכת תוחלת החיים הבריאים, ולתת למדע והטכנולוגיה לעשות את שלהם.

בהתאמה – השאלה כיצד תראה הרפואה צריכה להתחלק לשניים, בתקופת המעבר, ובעוד דור, בתקופת הסינגולריות.

הרפואה בתקופת המעבר, קרי בדור הקרוב, מתאפיינת בכמה דברים:

  1. המדע והטכנולוגיה כמנועי קידמה ימשיכו לתמוך במעבר לרפואה מותאמת אישית, החל מתרופות בהתאמה אישית; דרך שתלים ממוחשבים תת עוריים; ודרך השתלת איברים שיודסו בתלת מימד מתאי הגזע של המושתל, קרי בעיית דחיית השתל תהיה היסטוריה.
  2. הסלולרי כבר הפך תחנת אבחון רפואית לכל בדיקות הדם, ובחיבור פרובים מאפשר ביצוע בדיקת אק”ג, אקו, צילום צוואר רחם ועוד ימשיך לספק לכל אדם מידע רפואי צמוד, ולנתר 24/7 כל מדד רפואי, ימשיל לסייע לאנשים לשמור על בריאותם ולטפל בעצמם.
  3. ניתן יהיה למדוד יותר ויותר משתנים בעלויות שיהפכו זניחות, דבר שיביא להפיכת הסלולר למוניטור אישי המספק מידע רב יותר מאשר מספקת עמדת טיפול נמרץ על מטופליה כיום.
  4. בנוסף שלל מכשירים חכמים (עדשות מדע, משקפיים, מכשירי שמיעה, לבוש שעונים) חמושים בסנסורים (אוטוטו קוונטיים) יוכלו לנתר 24/7 כל מדד רפואי, ובקרוב ינתרו מה אנו רואים ושומעים. תוך כעשר שנים כל מכשיר יהפוך חכם, עקב ירידה במחירי הסנסורים, כבר כיום יש חגורות, טבעות, טבליות….
  5. נמשיך לראות קפיצה בשיעור המחלות כרוניות: יותר ויותר מחלות יהפכו כרוניות, לדוגמה סוגי סרטן שונים. בנוסף ניטור ושליטה טובים יותר בלחץ דם גבוה בצירוף ננו רפואה יביאו לירידה בשיעור מקרי השבץ, ועליה מקבילה ביכולת שלנו לשקם חולים אלה.
  6. הרובוטים נכנסים לרפואה וגם לטיפולי בית, כל אדם יצויד ברובוט אישי נושא כלים, בתחילה ירכשו עבור קשישים ונכים, לעזרה סיעודית, ועם הזמן כל תינוק יקבל רובוט, הירידה במחירים –  פפר הרובוט נמכר בעלות של 1800 דולר, שילווה אותו מינקות ועד זקנה.

כך תראה הרפואה בעולם ממהר:

שינוי הפרדיגמה ברפואה בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית אדיר, בקצרה הוא נראה כך:

  רפואה ישנה רפואה חדשה
1) מיקוד בחולי מיקוד בבריאות
2) איטית אקספוננציאלית
3) פרסונלית דיגיטלית
4) תפיסת “חולה” תפיסת “לקוח”
5) רפואת אוכלוסייה מותאמת אישית
6) דטה – בהזמנת רופא, שייך למערכת דטה נוצר גם על ידי הלקוח, שייך ללקוח
7) יקרה צ’יפים זולים, חוק מור
8) רופא מטפל צוות רפואי  +  AI (בינה מלאכותית)
9) מבוססת בית חולים מבוססת בית

 

איתכן ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

אוקטובר 2018

 

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *