רפואת העתיד כבר כאן

רפואת העתיד כבר כאן, והיא מושתתת על אינספור שינויים ותחומי חדשנות שמשנים את הרפואה ומשפיעים על הבריאות שלנו לבלי הכר. תחומים משני מציאות כוללים ננוטכנולוגיה, בלוק צ’יין, תאי גזע, רובוטיקה, המהפכה הגנטית, אימונותרפיה, צילום תלת מימד, מכוניות אוטונומיות, מציאות מדומה ורבודה, בינה מלאכותית וביג דאטה, ועוד.

כל הללו מתחברים למהפכת הרפואה הדיגיטלית, שהופכת את הרפואה לדיגיטלית. הדיגיטל היא תשתית שמחברת הרבה תחומי חדשנות.

הדפסת איברים בתלת מימד

למשל הדפסת איברים מלאכותיים – שאותם מייצרים במעבדות לעיתים בשילוב בין תאי גזע והדפסת תלת מימד, כבר הדפיסו כליה מתאים (98% מהדרישה לאיבר היא לכליות, לצערי זה עדיין בניסויים קליניים), הדפיסו אוזן ואף מלאכותי, ולבבות שמשמשים בשלב זה לסימולציה של כירורגים לקראת ניתוחים מורכבים.

בהרצאה הבאה בטד – הדפסת כליה בתלת מימד, המבוססת על שני תחומי חדשנות: תאי גזע וצילום תלת מימד, שצפוי להפוך תוך מספר שים את כל המחסות באיברים להשתלה להסטוריה

ננובוטים

אם תחברו רפואה, רובוטיקה וננוטכנולוגיה תקבלו פריצות דרך שישנו את חיינו, וחלקם כבר מיושמות. אחת הדוגמאות שאהבתי היא הרספירוציטים: ננו-רובוטים שיחליפו כדוריות דם אדומות:

דמיינו ננורובוטים קטנים, קטנים אפילו מכדוריות הדם האדומות שלכם, אבל ספיידרמנים – קרי נושאים לפחות פי 200 מולקולות חמצן בהשוואה לכמות החמצן שנושאות כדוריות הדם האדומות. עכשיו דמיינו איך הקטנטנות הללו ישתחלו דרך חסימה בכלי דם בלב או במוח – ויספקו חמצן עד להגעה לטיפול במקרי התקפי לב או אירוע מוחי. הרספירוציטים הללו (אריתרוציטים הם כדוריות אדומות ורספירוציטים זה בעצם כדוריות נשימה) יצילו חיים, יאפשרו לאדם שלא לנשום 4 שעות, ולחיות מתחת למים יותר זמן מדולפין. אתם מבינים מה ההשלכות של זה?

כדוריות דם אדומות – הרספירוציטים קטנים בהרבה ונושאים פי 200 חמצן

דמיינתם? זה אינו דימיון, מעריכים שרעיון המהפכני הזה, יכנס לשימוש בשנים הקרובות.

חלקים גדולים מן הרפואה שלמדתי לפני כ 25 או 30 שנים אינם רלבנטיים היום, לכן בחרתי להתמחות ברפואת העתיד – היא כבר כאן.

בריאות – היום עוד יותר מתמיד

אבל אסור לטעות – חלקים רבים נשארו רלבנטיים מאד, בעיקר אלה הקשורים בשמירה על הבריאות. אכילה בריאה, פעילות גופנית, הימנעות מסטרס. הגנטיקה שלנו משפיעה על כ – 20% מהבריאות, מערכות הבריאות שנכנסות בעת מחלה משפיעות על עוד 20%, ועל שאר ה – 60% אנחנו משפיעים עם הרגלי חיים, סביבה, וקהילה תומכת. למרות שזה כל כך פשוט הרי מערכת ההפעלה של בני האדם לא השתנתה כבר לפחות חמישים אלף שנים. כולנו מחליפים משדרגים כל שנתיים שלוש את המכשירים הסלולריים אך לא את מערכת ההפעלה הנושנה שלנו. היא מנהלת אותנו ביד פיזיולוגית ואמוציונלית רמה, וגורמת לכך שרוב בני האדם מתעוררים רק לאחר קטסטרופה.

עקרונות השמירה על הבריאות לא משתנים, אבל הם גם לא נעשים קלים יותר ליישום

שינויים זה קשה

בעקבות השיחה עם אורלי על קפיצות לעתיד, ושיחות שאני מקיימת עם אנשים בהרצאות שאני נותנת הבנתי שאני מומחית בשינויים. כיזמית חברתית אני מבינה איך להוביל אותם (בארגון, בקהילה, במדינה). כרופאה אני מבינה גם את המשמעויות של אימוץ שינויים, ואת קשיי ההסתגלות שאנו חווים מול שינויים. כל אחד בחייו צריך לעבור הסתגלות מורכבת לשינויים, פעמים רבות בקושי רב ומתוך התנגדויות (מה לעשות שכאמור מערכת ההפעלה האנושית לא חודשה).

לעצב את העתיד – להתחיל מעצמנו

כשאני פוגשת את העתיד אני מתלהבת, ומיד שואלת את עצמי מה ההשלכות על הווה, ואיך ניתן להשפיע על בני האדם ועל המערכות בהווה כך שהעתיד יהיה טוב יותר. אנו מעצבים את העתיד והוא מעצב אותנו, וזה אתגר גדול לעשות זאת כך שיהיה טוב יותר עבור בני האדם.

והיום חשוב יותר מתמיד להביט לטווח ארוך בפתרון בעיות מערכתיות ובחשיבה על בריאותנו, זאת כיוון שקצב ההאצה עולה! מילון מונחים עתידי

לכן מערכות צופות פני עתיד, למשל הרפואה והבריאות, צריכות להביט לפחות 15 ו 20 שנים קדימה, ולא רק לנסות להדביק את המציאות שמתדפקת על דלתם עם עוד ועוד חידושים בקצב גובר. המדובר על עליה בקצב המערכתיות שמערכת ההפעלה המיושנת שלנו חווה בקשיים אדירים, אבל זה חשוב לחיים של כולנו.

אני מחבקת את השינוי הזה בהתלהבות, לומדת עוד ועוד על מה שמגיע אלינו כמו צונמי, על מנת שאוכל לקרב קצת את ההווה לעתיד, ולסייע בהתנגשות היבשות האדירה הזו בין ההווה לעתיד, שבתווך שלה נמצאים אנחנו, א.נשים רגילים שלא מעוצבים להסתגל לכל כך הרבה שינויים, ופעמים רבות לא שומרים על בריאותנו לפני סימן אזהרה מצלצל. אז כשתתחילו לראות בפיד שלי מאמרים ותמונות מרפואת העתיד – תבינו שזה השינוי שאני מחבקת היום, מתוך מטרה להמשיך ולתרום את תרומתי הצנועה לעולם בו בני האדם יהיו בריאים ומאושרים יותר, או לפחות יסבלו פחות.

כי מסתבר שהשינויים הגדולים, האיטיים והקשים ביותר הם אלה שאנו עוברים בעצמנו….

__

שלכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

נובמבר 2015

__

למאמר היסודי הסוקר את שינוי הפרדיגמה ברפואה