רפואה אקספוננציאלית, חדשנות רפואית או רפואה 3.0

רפואה 3.0

העולם הממהר מבלבל את כולנו. וכמו תמיד כשנולדות פרדיגמות חדשות חסרה שפה ומילים, עולם אקספוננציאלי? מהפכה תעשייתית רביעית? הלם העתיד? כל הללו הופכים גם את הרפואה לאקספוננציאלית, זו כבר לא ‘רפואת העתיד’ ובמגזין החדשנות הרפואית שלי תוכלו לראות היכן היא מתישמת.

כשלמדתי רפואה והתמחיתי ברפואת ילדים לא היה זכר לתחומים הללו, לחדשנות רפואית אין (עדיין) התמחות של המועצה המדעית כמו זו שברפואת ילדים או בכירורגיה, אבל היא כבר כאן ומשפיעה דרמטית.
מדע הרפואה החדש מחבר ביולוגיה, פיזיולוגיה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, טכנולוגיות וחדשנות, ליצירת הבנות חדשות שיביאו את בריאותם של בני האנוש רחוק קדימה.

רפואה 3.0 בשורה אחת אומרת – חזק יותר, זול יותר, קטן יותר, מהיר יותר, מפתיע יותר אפקטיבי יותר.

כלל ה – 10,000 שעות תרגול

מלקולם גלדוול בספרו “מצוינים – ממה בנויה הצלחה” אומר שנדרשות 10,000 שעות תרגול על מנת להתמחות  בריקוד, במשפטים, ברפואת ילדים, בבישול או בהחלקה על הקרח. המספר הזה תקוע לי טוב טוב בראש, זה יוצא בערך כ 5-6 שנים, כיוון שאנו עובדים מעל 1900 שעות בשנה, יותר אגב מרוב המדינות בעולם.

בימים האחרונים הבנתי שיש למודל 2 בעיות, האחת – כשנולדים תחומי התמחות חדשים (לפי המודל איש לא יהיה מומחה בהם לעולם, הרי הם חדשים ואין לאף אחד 10,000 שעות). הבעיה השניה היא תפיסה מפוצלת ולינארית, לדוגמה שההתמחות שלי ברפואת ילדים אינה קשורה להתמחות שלי בבטיחות ילדים, ושזו בבטיחות אינה קשורה לזו במנהיגות והובלת שינויים, וכך הלאה.

זה כמובן אינו נכון, כל דבר שאנו עושים תומך בדברים אחרים. לדוגמה אני מומחית בהובלת שינויים (מנהיגות וניהול) באימוץ שלהם – שבא מרפואה ופסיכולוגיה, וגם בהסתגלות אליהם – שדורשת תהליכיים איטיים וקשים של אנשים ומערכות.

בתחומים חדשים כמו רפואת העתיד לאף אחד אין פריבילגיה לצבור 10,000 שעות, הידע נוצר בתנועה ובקצב עולה, והראשונים הופכים להיות אבות מייסדים, כל רופא אחות ואיש בריאות צריך ללמוד את העולם הזה, כי הוא מחליף חלקים בעולם הישן, בצד חלקים כמו הקשבה, חמלה, אינטגרציה – שישארו תמיד רלבנטיים.

התמחות בחדשנות רפואית

החלטתי להיות מהאבות המייסדים של רפואת העתיד, ונסעתי לכנס המוביל העולם, של אוניברסיטת הסינגולריות, שהיא מכה של החדשנות. הכנס – רפואה אקספוננציאלית, מהתקיים במלון ציורי שהיה פעם טירה על החוף של סאן דיאגו. למה הם קוראים לכנס רפואה אקספוננציאלית? בתחילה הם קראו לזה רפואת העתיד, אבל אז הבינו כי העתיד וההווה מתמזגים יותר ויותר מהר, קרי הסיפור הוא ההאצה. (אקספוננציאליות – בעברית מעריכיות, הוא פונקציה שתחילה נראית לינארית – כמו קו ישר, ואז נותנת קפיצה. למשל הכפלה בשתים היא דוגמה לפונקציה כזו.)

פגשתי 750 פורצי דרך ממגוון מקצועות, רופאים, מהנדסים, ביוטכנולוגיים, מנהלי חדשנות בארגונים גדולים ועוד. לומדים שם על מסייבורגים ורובוטים, ננוטכנולוגיה, מציאות מדומה, ועוד ועוד תחומי חדשנות מהפכנים. ד”ר דניאל קרפט מייסד התחום ב SU מספר על זה בהרצאתו בטד, האיש מדבר מהר וחושב מהר, אבל זה עדיין הרבה יותר לאט מהקצב של שינויים רפואיים שפותחים אופק חדש לכולנו, כולל לדוגמה רעיון בו כשנסתכל על המראה היא גם, על הדרך, תעשה איבחון שלנו….

SU – אוניברסיטת הסינגולריות:

ועדיף תמיד ללמוד מהמתקדמים ביותר – אוניברסיטת הסינגולריות משותפת לגוגל ולנאסא, סוכנות החלל האמריקאית. היא אינה נותנת תארים אלא הכשרה לנבחרים, תומכת ביזמים ומנסה להסביר לעולם את מה שמייסדיה הבינו כבר מזמן – ההאצה מאיצה, לכן הסינגולריות מתקרבת.

באוניברסיטת הסינגולריות מגדירים אימפאקט כהשפעה על מיליארד איש, שביעית מתושבי הכדור. נחמד נכון?

הדמויות המובילות הן ריי קורצוויל (שבזכותו ובזכות ספריו והניוזלטר שלו) הגעתי לכנס. קורצוויל הוא יזם עתידן הוגה וכיום מנהל בגוגל כמה פרויקטים משני מציאות. המייסד השני הוא פיטר דיאמנט, יו”ר ומייסד XPRIZE  שמעמידה פרסים דוגמת הפרס של 10 מיליון $ לצוות הראשון שיוציא ספינת חלל פרטית, עד כה כל החלליות יצאו במימון ממשלתי. דיאמנטיס גם ייסד Human Longevity Inc מיזם פורץ דרך למי שרוצה לחיות שנים ארוכות והממון מצוי בכיסו.

ההאצה מאיצה

הסיפור הוא שקצב ההאצה גובר. תופעה שמכפילה עצמה היא אקספוננציאלית במכפיל 2 – אם בעשור הראשון של האלף קצב ההכפלה של הידע היה כ – 5 שנים, בתחילת העשור השני 5 שנים, ואז ירד לכל שנתיים, וב 2017 – פחות משנה. כשקצב ההאצה עולה משמעו שקצב ההכפלה מתקצר

דוגמה נוספת: לרדיו לקח 40 שנה להגיע ל-50 מיליון מאזינים; לטלוויזיה זה לקח 14 שנה, לאינטרנט – ארבע שנים, לפייסבוק – שנה וחצי.

חוק מור

כל נער.ה מחזיקה בכיסה מכשיר סלולרי ששווה למחשב של נאס”א שהטיס את החללית המאוישת הראשונה לירח בשנת 1969. העלות של המחשב בפרויקט אפולו עמדה על יותר מ 20 מיליארד דולר במונחים של היום, ואילו מכשיר סלולרי היושב אצל כל אחד מאיתנו בתיק ומקביל ביכולות החישוב שלו עולה פחות מ 1000$.

חוק מור שאומר שכל שנה שנתיים היכולת החישובית ליחידת נפח מכפילה את עצמה, במקביל העלויות הולכות ויורדת. המשמעות היא מיזעור + נגישות כלכלית ליותר ויותר טכנולוגיה.

החומרה אקספוננציאלית, התוכנה לינארית, והמוח האנושי כמעט קבוע….

אתגר מרכזי הוא לסייע לבני האדם, במערכת ההפעלה שלהם לא השתנתה לפחות 50,000 שנים, להרגיש בריאים יצרניים ומאושרים, ולחיות חיים בעלי משמעות, בעידן שבו קצב האצה – מואץ.

קורצוייל מדבר על חיי נצח וגם עשה צעדים להבטיח את חיי הנצח שלו עצמו. אני ממליצה לאנשים באמצע חייהם לשאוף להגיע ל – 100 ולהרגיש בני 60.

איך אפשר לחיות כך? המדובר על רצף של דברים, חלקם באחריותו המלאה של כל אחד מאיתנו, וחלקם בשיתוף עם מערכות הבריאות, חוקרים ממשלות וארגונים עסקיים וחברתיים. הנה האתגרים:

1. בעולם ממהר – ללמוד להאט
2. חיים נכונים.
3. שמירה על בריאות ומניעה
4. אבחון וגילוי מוקדם
5. טיפול מדויק ומותאם אישית, המבוסס גם נגישות למידע ולמחקר הגלובלי

הדבר המנחם בכל המירוץ הזה הוא שלמרות החידושים האדירים – עדיין הדברים הכי חשובים הם ממש פשוטים, טכניקות הורדת סטרס, הרוצח השקט שכגורם למירב התחלואה והתמותה בגילאי 50-70. תזונה בריאה, פעילות גופנית, וכמובן – להיות עם אנשים אהובים.

איתכם ובשבילכם

ד”ר מיכל חמו לוטם

נובמבר 2015, עדכון דצמבר 2017